כידוע לי- היום הוא יום הבלוג שכמעט ואינו מצוין בשום מקום.

לדעתי רק אני מזכיר אותו בישראבלוג בכל שנה מחדש.

החודש כל הפוסטים שלי רק מציינים תאריכים.

חוץ מזה, גם החודש טיילתי הרבה עם עצמי, הסתכלתי על זוגות מהממים ותהיתי למה לי אין את הדבר הפשוט הזה.

יש לי שכן בן 18 שעוד מעט חוגג שנתיים עם החברה שלו. 

אני מדבר עם כל היפות של האיזור, אומר שלום לכולן, תמיד נחמד, תמיד מסתכל עליהן בהערצה, הרבה פעמים מחייך כשרואה מישהי מהן.

אבל כמעט כולן תפוסות\ נשואות\ מבוגרות מדי בשבילי. לא חושב שייצאו איתי גם אם אציע.

אני מסתכל על בנות באמת איכותיות וטובות, חלקן מאוד מושכות חיצונית, חלקן מתוקות באופי. יש גם שילוב מהם של השניים.

מדי פעם מצליח להוסיף עוד אחת כזו ל "אוסף". אבל אף אחת מהן לא ממש שלי ואני לא באמת מעניין אותה.

לפעמים גם אני רוצה מישהי:

- שברגע קשה או שמח אוכל לפנות אליה והיא באמת תקשיב לי ותתעניין.

- מישהי שאוכל לצאת איתה בקטע רציני ולא כי חבר "שיחרר" את חברה שלו לטייל איתי כי הוא סומך עלי.

- אחת כזו שאני באמת מעניין אותה מעבר לעניין שאנחנו פשוט מכירים, שאפשר לספר לה דברים אישיים.

- מישהי שגם כשאני בודד, לבד, או עם חברים אבל בלעדיה- אני יודע שיש לי אותה.

- מישהי שתימשך אלי גם ולא רק אני אליה.

- מישהי שאוכל לעשות איתה דברים מיניים, אפילו אהבה אמיתית אם זה יתאפשר.

- בחורה שבאמת תשמח להיות איתי ושלא נמצאת "לידי" אלא ממש איתי.

- מישהי שהיא שלי ולא אחת שאפילו באמת נחמד לה איתי אבל בפועל היא נשואה\לא רוצה אותי\כבר יש לה מישהו.

אין לי שום מושג למי הגיוני להציע את עצמי כדי שגם יקרה בנינו משהו מעבר לשלום והחיוך היומי שלי. 

תנסו להיות שמחים ובהצלחה בלימודים מחר :-)