אני רוצה להדפק,
להתמסטל ולשכוח מהכל, עד שידפק לי הזיכרון.
עד שאני אשתגע לכל החיים ואשב בבית משוגעים.
ויבואו לבקר אותי פרצופים שפעם היו החברים הכי טובים שלי.
והיום אני בכלל לא זוכרת מי הם.
והם ידברו וידברו ויספרו סיפורים,שפעם הייתי חלק מהם.
הם יספרו לי על ההוא וההיא, שבגללם השתגעתי.
יספרו על כמה שנאתי אותם.

אני אצעק עליהם ואבקש מהם ללכת, כי אני משוגעת.

אני אצעק עליהם כי הם מדברים כל כך הרבה ואני מבינה כל כך קצת.
והיום כלום, אני מחוקת זיכרון, יושבת בבית משוגעים.