פישפשתי באימייל שלי לאחרונה ומצאתי בדואר הנשלח שיחה שהייתה לי עם מישהי ששלחתי לידידה, יותר נכון, ריב שהיה לי עם מישהי ששלחתי לידידה.
הריב היה עם מישהי שסיפרתי לה על אבא שלי באותה תקופה, הוא היה בכלא, בדיוק באותם ימים הוא יצא לביקור בבית ואמא נסעה להביא אותו.
הם איחרו ואמא לא ענתה לטלפון, דאגתי.
סיפרתי למישהי הזאת ובריב שנהיה היא דחפה את זה באופן הכי לא קשור.
PokerAss says (14:06):
לכי זדייני את ואבא שלך חחחחחחחחחח אמא שלך לא עונה
PokerAss says (14:07):
כי הוא בטח רצח אותה בדרך תהני לך עם המשפחה המושלמת שלך גלי לא כדאי לך להתחיל לריב איתי למה מה זה לא ייגמר טוב אז למה שלא תלכי לבכות עוד קצת ביייי אחיייייייייייייייייייייייייייייייי
xXdunceXx. Me, myself and I. says (14:07):
בדיחות גרועות יש לך תלמדי נימוסים
מצד אחד, זה טוב לדעת איזה בן אדם סבלני אני כי קצת שכחתי לאחרונה, אם הייתי פעם כמו היום, סביר להניח שהייתי מפוצצת אותה מכות יום למחרת.
פעם הייתי הרבה יותר סבלנית.
היום? מי שידבר ככה על המשפחה שלי, אעשה הכל כדי שילמד לקח.
זה בא משמיים, במקריות מוחלטת הגעתי לאימייל הזה שבמקריות מוחלטת קשור לאותו נושא שהייתי עצבנית עליו כששלחתי אותו
ולזה שאני עצבנית עליו בימים האחרונים. מישהי השתמשה במשפחה שלי נגדי. אני לא מבינה את ההקשר ולמה זה עיצבן אותי כל כך כי המעשים של ההורים שלי לא קשורים למעשים שלי ולא באשמתי. מחלות נפשיות זה כבר דבר אחר מכיוון שהן עלולות להיות תורשתיות, אבל להשתמש בזה שאבא שלי היה בכלא ולנסות לגרום לי להתבייש בזה בצורה כלשהי זה ממש לא יעבוד, המציאות טיפה שונה כשמתבגרים.
אז כן, אבא שלי היה בכלא, הוא ביצע שוד מסיבות כאלה או אחרות, הוא השתמש בסמים קשים, כן, אין לי בעיה להודות.
עכשיו, אם הוא היה נשאר ככה, הייתי מתביישת בו. אבל הוא לא.
המצב כיום הוא שאבא אחרי גמילה של 4 שנים, נקי מסמים, אלכוהול ואפילו סיגריות (דבר שאני בעצמי מתקשה להיגמל ממנו והרבה מאיתנו.)
אבא עובד, אבא נוהג, אבא מטייל, אבא שמח.
ההורים שלי לא גרושים, אוהבים אחת את השני עד השמיים ובחזרה, גם אותי ואת שאר הילדים שלהם.
אז כל אלה שירדו על אבא שלי או דיברו עליו וחשבו שזה משהו שאני אתבייש בו, תסתכלו קודם כל על התמונה הכללית,
הייתם מתים שיהיה לכם אבא כמו שלי ולחלקיכן (כן כן, מי שקוראת את זה יודעת שזה מופנה אליה) שיהיה לך אבא בכלל, חס וחלילה במובן של מוות, אלא במובן שהוא אוהב את המשפחה שלו, יעשה הכל בשבילה ויעבור הכל בשביל להיות איתה. בין אם זה להחלים ממשהו, בין אם זה להקריב או לחכות.
אז כן, נזרקנו לרחוב בגללו, הוא בגד והרביץ לאמא (חד פעמי), הוא לא היה בבית 4 שנים, נכנס לחובות, אבל הוא שיקם את עצמו ועכשיו הוא מכפר על הכל.
נכנס לתוכנית גמילה, אחרי כן הוא חזר הביתה, מצא עבודה, נגמל מסיגריות (זה לא בתוכנית, זה כבר על דעת עצמו), הוציא אותנו מהדירה המסריחה שגרנו בה והשכיר דירה גדולה ונורמלית יותר, מילא את המקרר, שב להיות דמות אבהית, והדבר הכי חשוב, החזיר את החיוך לפנים של אמא.
ברגע ששמעתן "אבא שלי היה נרקומן" הצטיירה לכן דמות מעוותת בראש שלכן, רק בגלל שהראש שלכן עצמו מעוות.
אני כבר לא כועסת, כבר לא מאחלת מוות למי שדיברה על אבא שלי,
השעות שינה שלי בדרך חזרה למצב נורמלי, בקרוב כשאתעורר יבצבץ אור מבעד לחלון ולא חושך עכור.
אני הולכת לכתוב על כולן, אלה מהעבר, אלה שנזכרו עכשיו, אלה שמחכות ואלה שנוכחות.
קמתי לא מזמן, ראיתי סמס ממנה. (זה מה המניע לכתיבת הפוסט)
זה ברור שהיא לא שלחה אותו כי אכפת לה ממני, עבר חודש בערך מהיום שדיברנו וכמה חודשים לפני, לא היינו בקשר בכלל.
אם את קוראת פה, בבקשה תסבירי לי מה את רוצה ממני.. אני רציתי אותך, ואת לפי דברייך רצית אותי במשך שנה כבר.
אם מסתכלים על זה בצורה כללית, את סוג של דחית אותי.
עכשיו את שולחת הודעה פשוטה אך כל כך מסובכת שבסה"כ שואלת מה קורה.
מה אני אמורה לענות על זה? בסדר מה איתך?
הייתי רוצה שידברו איתי בישירות בקשר לדברים מסוימים, אם היא שלחה כי אכפת לה ממני והיא סה"כ רצתה לדעת מה קורה אז שתגיד.
אם היא מחפשת עוד הזדמנות, או רוצה לנסות שוב, שתגיד.
בשביל מה הכל צריך להיות מסובך? תגידי לי מה את רוצה ותפסיקי להיזכר בי כל חודש, מה זה מחזור?
אז מה נסגר? אני לא צעצוע שמתי שבא לך פתאום תיזכרי בי, תשחקי איתי ותלכי.
אמרתי לך שאני אבוא לראות אותך ונדבר. עבר חודש מאז שאמרתי את זה.
אני כל כך מצטערת שפגעתי בך, את מדהימה, אני פשוט בתקופה חרא ואני לא רוצה לגרור אותך למטה איתי.
אין לי כסף כרגע, מצבי רוח על הפנים, אני יודעת שזה נשמע כאילו אני מתרצת, אבל זה לא רק זה.
אמרת שאת לא יודעת אם לראות אותי יעשה לך טוב אבל את רוצה ואני? הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להאריך את הסבל שלך. אני מעדיפה לתפוס מרחק עד שתתחזקי טיפה ורק אז לבוא לראות אותך. לא רוצה לעשות לך רע בשום דרך.
אז מה נסגר? לא נסגר. נישאר פתוח.
אותכן אני אשים בקטע אחד, את שלושתיכן. כי אתן לא כאלה חשובות. (מצטערת על הישירות אבל אני מאמינה שזה הדדי).
מה אתן רוצות? סטוץ? רק להתנשק איתי? להתנסות?
אין לי בעיה שמישהי מתנסה איתי, אין לי בעיה להתנשק ואין לי בעיה לשכב, (עם מישהי שיש לי רגשות אליה, כן? אני לא פתוחה לקהל הרחב.) ה-בעיה היא שאתן אומרות לי את זה בפנים. מצטערת אבל אני לא כזו, זה לא מרגיש לי נכון. זה נקרא לשחק באש, להיות עם אחת מכן בכוונה למשהו חד פעמי ולקחת סיכון של פיתוח רגשות זה ממש לא חכם. אחת מכן כבר פיתחה והתפרצה עליי כשלא לקחתי אותה ברצינות. איך אקח אותך ברצינות אם את מודיעה ל-י שאת לא לוקחת או-תי ברצינות מההתחלה? התפרצת עליי כאילו אני אשמה.
אז מה נסגר? חומר למחשבה, אולי ייסגר מאוחר יותר.
עלייך אני עוד לא יכולה לכתוב, לפחות לא בקטע הזה. רציתי להגיד לך תודה על הכל, בלעדייך היו צריכים לגרד אותי מהרצפה עכשיו.
כל כך כיף לי לדבר איתך, לפחד איתך, לצחוק איתך, הכל מהכל..
את גורמת לדברים להיראות פשוטים יותר, דברים שבעיניי קשים וגדולים עליי כ"כ, נהפכים לנמלים כשאת לצידי.
פשוט.. תודה לך. אני מקווה שאצליח לגמול לך על הכל.
אז מה נסגר? אוהבת ומקווה שלא ייסגר בקרוב.
אני מקווה שלא תקראי את זה ותביני שזאת את כי פאדיחות. (גם אם תביני אני אכחיש!)
בכללי, נדלקתי עלייך, לא רציתי, אבל זה קרה.
ניסיתי להתקרב אלייך לפני שאני מנסה משהו, אבל מישהו, אני חוזרת, מיש-הו, הקדים אותי.
אולי האוריינטציה המינית שלך שונה, אולי אני לא הספקתי אבל זה בסדר, לא נורא.
שוב, זו הייתה הידלקות, לא הכרתי אותך מספיק מכדי להתאהב, יכול להיות שיקרה משהו בעתיד, הכל יכול להיות.
אבל בינתיים? את תפוסה ואני מאחלת לך בהצלחה מכל הלב, מגיע לך שיהיה לך טוב, אני שמחה שמצאת מישהו שתורם לכך.
אז מה נסגר? נסגר לרגל שיפוצים. (:
האקסית הקדמונית, לפני כ-3 שנים, היה לי את הקשר הכי ארוך איתך.
איתך יצאתי מהארון, איתך למדתי מה זה מערכת יחסים, איתך למדתי מה זו אהבה.
כן, זה נגמר די מכוער, הרגשתי חרא עם עצמי (ואני עדיין), היו לי רגשות אשם ואני מודעת לזה שיצאתי זבל.
קחי בחשבון שהיית בת 20 ואני הייתי בת 15, אני יכולה להסביר פה בדיוק למה עזבתי אותך בשביל אחרת אבל זה יישמע כמו תירוצים והצדקה עצמית, אז אני פשוט לא אעשה את זה. בכלליות, הייתי קטנה ומפגרת, נתת לי הכל ולא הערכתי אותך, הקשר לא התקדם לשום מקום, לא ראיתי אותך יוצאת מהארון בשום מצב, פחדת כל כך מההורים שלך ובינינו? שנה וחודשיים להתחבא זה לא כזה כיף.
אין מצב שתגיעי לבלוג הזה, אני יודעת, הכל אמרתי לך כבר בפנים, נפגשתי איתך לפני כמה חודשים, התנצלתי והסברתי הכל בצורה הכי בוגרת שאני יכולה. אז עכשיו את מתקשרת לעיתים רחוקות, לשאול לשלומי ואני מרגישה שאבן ירדה לי מהלב מהרגע שביקשתי סליחה.
אז מה נסגר? הכל נסגר. מצפון נקי זה טוב, כדאי לכם לנסות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
•Serenity•