השם, הלוואי והיה לי איך להודות לך. הלוואי והיה לי מה לתת לך..היה אדמו"ר אחד שאמר שהלוואי והיינו אוהבים את הצדיק הכי גדול כמו שאתה, הקב"ה, אוהב את הרשע הכי גדול.
שהרי אתה השם יתברך, אתה זה שנתת לנו את היכולת הזאת לאהוב, אתה המצאת את המושג הזה, אתה זה שיצרת אותו. לא נצליח להכיל את כמות האהבה שלך אלינו לעולם מרוב שאנחנו כל כך מוגבלים בהבנה השכלית שלנו. עשית איתנו חסד עצום שהמשלת לנו משלים והסתרת מאיתנו את העולם הרוחני, אחרת היינו מאבדים שפיות מזמן. בחסדך כי רבים לא רק שנתת לנו חיים ואת היכולת לנשום, אלא נתת גם תנאים טובים. להרגיש טעם בפה כשאוכלים, שהרי יכלת לעשות כך שנאכל ולא נרגיש טעם בכלל. עשית כך שהשלג יהיה דווקא בצבע לבן, עשית כך שנוכל להנות מהבריאה שלך בכל המובנים בצורה הטובה ביותר. ואם זה לא מספיק, עשית כך שהשכר על המצוות יהיה בעולם הבא, שהרי שכר כזה הוא שכר עצום שהעולם הזה לא יכול להכיל את עוצמתו וגדלותו מרוב שהוא נצחי ואינסופי. אז מה שקורה זה שכאן אנחנו מקבלים סתם בונוסים. פשוט בונוסים. יהודי שעשה מצווה ומקבל עבודה וזוגיות טובה-זה לא השכר על מצווה שהוא עשה, זה סתם בונוס כי השם אוהב אותו. זה שהוא בריא, זה גם בונוס. פתאום היה לו יום טוב והצליח במה שרצה- זה לא השכר, זה פשוט כי הקב"ה אוהב אותו. יש אולי אם אני זוכרת נכון 3 או 5 מצוות שמקבלים עליהם אריכות ימים ואחת מהם היא כיבוד הורים.
השם, מה אוכל לתת לך? "מה אשיב להשם כל תגמולוהי עלי" כל מה שיש לי, ממך. ידיים, רגליים, הנשמה..הכל ממך. היכולת לקום בבוקר,ממך. הכוחות שאני מקבלת,ממך. כל הטוב והטוב רק ממך. רק דבר אחד נשאר בידי וזו הבחירה שלי. כל רגע אתה נותן לי חיים כדי שאבחר נכון וטוב לנשמה שלי, לחיים שלי, אפילו שאני עושה טעויות, אפילו שאולי זה יגרום לך צער ואתה יודע שזה יכול לגרום לך צער הבחירות שלי, אתה עדיין נותן לי את האפשרות לבחור. זה כמו מלך שמארח אורח בארמונו, נותן לו אוכל, מקום לישון, כל מה שצריך המלך נותן לו ומה האורח עושה? מגרש את המלך ומחליט שהארמון שלו ושהכל מגיע לו. שכח שהוא לא הגיע לארמון בזכות עצמו, שכח שהיה מישהו שנתן לו את כל מה שיש לו. ולמרות הכל המלך ממשיך לקיים את האדם כל רגע מחדש, לתת לו הזדמנות, סיכוי לבחור שוב בחיים, ולמה? כי את ההיחידי שבאמת באמת מאמין בנו. אנחנו עצמנו לא מאמינים בעצמנו כמו שאתה מאמין בנו.
אתה כל כך מאמין בנו שלמרות הבחירות השגויות שלנו אתה ממשיך לקיים אותנו כי רק אתה יודע כמה טוב יש בנו ולאיזה השגות גבוהות אנחנו יכולים להגיע, כי אתה היחידי בעצם שמכיר אותנו באמת. אתה זה שיצרת אותנו והכנסת לתוכנו את הטוב, את הנשמה ואת הכוחות להתמודד ולבחור בטוב.
הלוואי השם, הלוואי והיה לי מה לתת לך..אבל אין לי..הרי כל מה שיש לי זה ממך. אתה הרי לא צריך ממני שום דבר, היית לפני ותהיה גם אחרי. "אתה ראשון ואתה אחרון ומבלעדיך אין אלוהים".
אז אולי אין לי מה לתת לך השם יתברך, אבל המינימום שאני יכולה לעשות זה לקיים את המצוות שנתת לי. שגם מלקיים אותם, אני זו שמרוויחה.
"טעמו וראו כי טוב השם".