ישבנו שם,אל מול האגם,חופשיים מכל מחשבה ודאגה.
לא מנסים ולא מתאמצים,פשוט יושבים אל מול אגם מרהיב,שקוף ומחליף צבעים עם השקיעה.
זו שקיעה נצחית שכזו,לא ממהרת להוריד את החשכה אחריה ולהיעלם עד לבוקר הבא,
נותנת להבין שיש עוד זמן,והכל מחכה,יש עוד זמן וזה בסדר....אין לאן למהר....
אין צורך להוכיח שום דבר,להראות חוכמה כלשהי או להתבטא ברגש מוגזם מדי,
זה בסדר,זה גם לא בהכרח אנוכי אומנם,זה מובן לגמרי,אבל זה באמת בסדר גם לתת לזמן לעשות את שלו
ולהפנים את השקט.
אולי אתה לא צריך לחפש את עצמך,אולי כבר מצאת
אבל האולי לא באמת משנה,אלא מה שאתה באמת בטוח בו,מה שאתה באמת באמת מרגיש בפנים.
תן לתחושות האמיתיות שלך לצוף,תן להן מקום גם אם זה טיפה מפחיד,הפחד נמצא בשליטה שלך
וכמו שאתה זה שמביא את הפחד,אתה גם יכול להוציא אותו מהראש.
איך תדע שהחיים נפלאים ללא פחדים אם לא תנסה להתגבר עליהם ? את זה אמרו גדולים וחכמים ממני.
אל תתן לגיטימציה לדברים שלא חשובים בעיניך,אחרת למה שתתן לזה לגיטימציה ?
תן לשלווה שקיית בך להציף אותך וליהנות מהחיים.
מתי באמת יצא לכם ליהנות מדובדבן שאתם אוכלים ?
או לצפות בשקיעה ולהודות לאיזה שהו כוח עליון על זה שיש לך עיניים,על זה שיש לכם את הזכות לראות.
מתי בפעם האחרונה אמרתם תודה למישהו שאתם אוהבים על זה שהוא הקשיב לכם ? ולבעיות שלכם ?
באמת שזה לא כזה מובן מאליו..
יצא לכם אולי לחשוב על זה שזה ממש לא מובן מאליו שאתם קמים כל יום מחדש לעוד יום שבו יש לכם סיכוי לשפר משהו ?
שבו יש לכם אפשרות לחיות וליהנות מחדש ?
אף יום הוא לא באמת שגרתי,יש לכם את הבחירה ואת האפשרות לחיות איך שבאמת טוב לכם.
תהיו כנים ונאמנים לעצמכם תמיד.תאהבו ותתנו כי למה לא בעצם ? למה לא ?
למה שלא תקחו את עצמכם למקום שעושה לכם טוב,תשבו ותרגישו את השקט ?
אם זה מה שעושה לכם טוב...אז למה לא ?
האיש הזקן שישב לידי,תמיד אהב לפצוח בתבונות ובהארות שעלו בו,אני תמיד אהבתי להקשיב לו..
אחרי הכל,הוא סיני,הוא יודע מה הוא אומר.