אתמול הייתי אצל חבר\ידיד, שהקשר בינינו התחזק מאוד לאחרונה. כל יום של הסו-קולד "חופש" נפגשנו ב9 בערב ונפרדנו בסביבות 4 5 בבוקר. זה לא היה בקטע מיני\רומנטי, סתם חברים טובים שמדברים ונהנים, מעשנים ןשטויות, שותים בירה. והיה בסה"כ אחלה. העניין הוא- שהוא רוצה אותי. כל מה שיש בי, הוא רוצה. להיות איתי, לנשק אותי, לעשות אותי, לאהוב אותי, לחבק אותי, ללטף אותי, לדבר איתי, להיות איתי עוד. או לפחות ככה נראה לי. זה מה שהוא משדר...אבל לא הודיתי, לא בפני חברים ולא בפני עצמי שאני שמה לב. ויכול להיות שאני טועה, אבל אני בספק..בכל אופן, כרגע אני מרגישה שהוא רוצה. ואני לא רוצה. לא רוצה להיות איתו בקטע רומנטי. למרות שאיכשהו אני כן נמשכת אליו, ולמרות שהוא אדם פשוט מקסים. ואז אתמול..אתמול דיברנו לנו, ואחר כך עלינו אליו לדירה..
זמן לא רב לאחר מכן, שכבנו שנינו על מיטתו ללא החולצות שלנו, בפי טעם מריר טיפה והעיניים קצת דומעות, והוא מתנשף עם הבעה רגועה בעיניים וחיוך שליו. חייכתי אליו ברכות והוא החל לנשוק לי בעדינות, דוחף ידיו במכנסי הג'ינס שלי, ומהר מאוד כבר לא, כי הוא זכר את מה שסיפרתי..
מספר שניות, והוא מעליי, מנשק בחוזקה, וה"התרגשות" שלו דוקרת את שריר הירך שלי. נאנחתי. נשארנו כך מספר דקות. ואז, מספר שניות נוספות וההתרגשות אצלי בפה, מתחלפת עם לשונו האדומה עם טעם הסיגריות והקפה. יאמ..
מספר דקות, וטעם הסיגריה התחלף בטעם המריר מלוח המוכר שוב..
עברו שעתיים, שנינו שוכבים במיטתו, מלטפים זו את גבו העירום של זה וההפך, מחייכים יחד ברוגע. "אז מה אנחנו עכשיו בעצם?" הוא לחש לי בשקט. "תבחר אתה" אני עונה. "אתן לך אפשרויות, ותבחרי." הוא אומר. "חברים כשהיינו קודם, סטוץ חד פעמי, יזיזים, זוג." הרמתי אליו מבט עם עיניים גדולות שחשתי בירח משתקף בהן. "לא תאהב את הבחירה שלי." אני לוחשת ונושקת לשריר ידו, ומבחינה בצלקות סכין על עורו הלבן באור הירח. "מה הבחירה שלך?" הוא שואל. "חברים כשהיינו קודם." "צדקת, אני באמת לא אוהב. בכלל, לא נוכל להיות חברים כשהיינו. מה שקרה קרה ולא נוכל להתעלם מכך.." אני מהנהנת בשקט. לא רציתי שזה יהיה סטוץ. זה היה טוב מדי. "אתה רוצה שנהיה יזיזים?" אני מביטה בו דרך זיפי הזקן החומים שלו. "יזיזים זה סבבה.." הוא חייך אליי חיוך רחב, והנשיקות התחדשו.

טוב לי. למרות שאיכשהו אני מרגישה שבחרתי לא נכון...