התקופה הכי לחוצה בשנה, אבל אני חושבת שאני (בינתיים) מצליחה לצלוח אותה
יש לי רשימה כזאת של מה לעשות וללמוד כל יום
ונשארו לי רק עוד 4 מבחנים השנה, (לא כולל בחנים ועבודות סיום),
אחרי שסיימתי את המבחן האחרון שלי בערבית בכל הזמנים (אמן).
בכל מקרה זה שאני לא קורסת אומר שאני לא אקרוס גם שיהיו בגרויות, נכון?
I WISH
ואני כל כך שמחה שסיימתי את הריב הטיפשי הזה איתה כי זה כל כך הכביד עליי
למרות שאני צדקתי ושתינו ידענו את זה
ולא באמת היה לי אכפת אם היא הביכה את עצמה מול כולם כשהם חשבו שהיא גרמה לי לבכות
כשהם לא ידעו שאני בוכה מכל שטות.
וזה בכל זאת מפתיע שזאת רק הפעם השנייה שאני בוכה השנה בביה"ס, והפעם הראשונה שבאמת רואים אותי.
אבל מזל שחברים שלי היו שם בשבילי
ויודעים מה, אלה שלא היו שם בשבילי, לא משנה כמה הם קרובים אליי או כמה זמן אני מכירה אותם -
הם לא באמת חברים,
והכל זה הצגה, זה כי הם חייבים,
ועכשיו כשאני יודעת את זה כבר לא אכפת לי.
שיחפשו את החברים שלהם, נמאס לי לאהוב יותר ממה שאוהבים אותי, וזה לא משנה עד כמה היינו קרובים.
ובנימה אופטימית זו, אני מפרסמת פה חלק מעבודה שאני צריכה להגיש לשיעור קולנוע עיוני
הייתי צריכה להכין פוסטר לסרט שראינו בכיתה
אז לימדתי את עצמי פוטושופ בעזרתו של החבר הטוב ביותר של האדם, היוטיוב כמובן.
אבל בכל זאת יש לי הרגשה שחסר כאן משהו, זה ריק כזה
אם למישהו יש הצעות לשיפור אני יותר מאשמח!
ועד לפעם הבאה!
כינוי:
Dream A little Dream Of Me
בבלוג זה
בכל הבלוגים
