פאטה מורגנה

אני חולה בבית, איך שהגיע קמצוץ של חורף הגוף שלי החליט שהוא לא מוכן להתמודד עם יציאה מהבית במזג אוויר שכזה והחליט להשבית אותי יחד איתו.

רגע שאני מאוד לא מתגאה בו בתור יב'ניקית (או שמיניסטית, איך שלא תקראו לזה) הוא שאתמול התווכחתי עם אימא שלי האם ללכת לבית ספר עם חום או לא. אני הייתי בצד של כן ללכת...

אינוואי, מאוד מאוד משעמם לי בבית ואין לי רעיון לפוסט שהוא לא בליל של רגעים לא מי יודע מה משמעותיים, אז החלטתי לכתוב פוסט נושא חם.

והנושא החם הפעם הוא... (קולות של תופים ואנשים שאשכרה מחכים לתשובה)

חורף!!!

אז אני אהיה קלשיאתית ואומר שחורף הוא העונה הכי אהובה עליי.

בתקופת החורף הכרתי את נדב. אני זוכרת איך הוא היה מציע לי את הסווצ'רט שלו בכל פעם שהיה לי קר ואני הייתי מסרבת בתוקף והוא היה שם אותו עליי בכוח. או כשהוא היה מלווה אותי הביתה בלילות הקפואים למרות שהבית שלו בכלל בכיוון שונה לגמרי, ואיך שהזדעדעתי מהדרך שהוא מחמם בה ידיים (למי שתהה הוא היה דוחף אותן לאזור הביצים) והייתי בורחת ממנו בצווחות כשהיה מנסה לגעת בי אחרי שעשה זאת.

אז מה אני אוהבת בחורף?

אני אוהבת להתכרבל במיטה מתחת לפוך הענקי בזמן שבחוץ יורד גשם זלעפות, עדיפות לנדב שיהיה לידי.

אני אוהבת להתכווץ מפחד בכל פעם שיש רעם ושהוא יחבק אותי כדי להרגיע.

אני אוהבת להיאבק בזרמים של הגשם בדרך לבית ספר, כי לגור בעיר עם גבעות מטורפות זה לא מי יודע מה יתרון בחורף.

אני אוהבת לצחוק על הבנות עם המחליק שלא מוכנות לעזוב את הבית ספר כי אין להן מטריה וחס ושלום שהמחליק ייהרס.

אני אוהבת לקפוא מקור אחרי סקס, כשלפני שנייה מתנו מחום באמצע.

אני אוהבת להיכנס למקלחת חמה חמה אחרי שקפאתי מקור כשחיכיתי שהמים יתחממו. (אני פחות אוהבת לצאת מאותה מקלחת...)

אני אוהבת כשהחתול שלי בא לישון איתי כי הוא מפחד מהברקים והרעמים. הוא לא יודע שגם אני?

אני אוהבת ללבוש שכבות על גבי שכבות של בגדים.

אני אוהבת כשקוראים לי 'גוש' כי אני לובשת שכבות על גבי שכבות של בגדים.

אני אוהבת מעילים.

אני אוהבת להגיע הביתה שנייה לפני שמתחיל מבול.

אני אוהבת את הריח הנקי שבא אחרי הגשם.

יש עוד מיליון סיבות, אבל אלה העיקריות.

כל מה שנשאר הוא להוריד את הבגדים החמים מלמעלה, להוציא את אותו פוך ענקי ולהתפלל שהחורף לא ייפסק בעוד יומיים.

דולי.