כל המצב מפחיד אותי בטירוף.
זה מפחיד אותי שכשהצענו לסבא שלי לבוא ללון אצלנו כי הוא גר באשדוד הוא אמר שאין צורך כי הוא כבר רגיל לזה, אנשים לא אמורים להיות רגילים לזה, זה פשוט לא נורמלי! והוא עוד גר באשדוד... מה עם האנשים מעוטף עזה? זו המציאות שלהם יותר מדי זמן!!
זה גם נורא מלחיץ שזה מתקרב אלינו... נפל בירושלים ונפל בתל אביב, ומודיעין בדיוק באמצע.
אבל הכי מפחיד הוא שניסיתי להתקשר כל הסופ"ש אל נדב ורק היום בצהריים הוא התקשר ואמר שהמצב ממש לא טוב, לקחו להם את הטלפונים ולכן הוא לא ענה והוא לא יכול לספר לי שום דבר ושהסיכויים שיבטלו לו את הרגילה גבוהים מאוד.
פתאום הכל כל כך קרוב אליי.
פעם זה היה רק לשמוע על גראדים וקטיושות בדרום, היום זה לשמוע כל כמה דקות על נפילות ואזעקות גם במקומות במרכז.
אני כל כך מקווה שזה ייגמר בקרוב! שלא יהיו עוד נפגעים, שהחיילים שלנו יחזרו כולם בשלום הביתה ושאף אחד לא יצטרך לסבול יותר ולפחד ללכת למכולת או אפילו לשירותים כדי שהאזעקה לא תתפוס אותם לא מוכנים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
