פתאום איבדתי את שיווי המשקל, הייתה לי סחרחורת נוראית, כאב לי הראש, התחלתי לזוז ולהתנדנד ו... בום!
"גילי? גילי?!" לחשה אמי כשהתעוררתי.
"גדי.." מלמלתי.
חיבקתי את אמי ובכיתי על כתפה.
"גילי, הכל בסדר, רק אל תבכי, בבקשה!" התחננה אמא.
"כלום לא בסדר! קודם אבא, עכשיו גדי, בקרוב זאת תהיה אני!" צעקתי בעודי בוכה.
"די, יפה שלי, תירגעי, את צריכה כוס מים?" הרגיעה אותי אמי.
"את צריכה כוס מים! תתעוררי! זה לא מתיחה באחד באפריל! זאת המציאות! הבן שלך מת ואת אומרת לי להירגע?!" כעסתי. מאוד. הייתי נסערת.
"גילי.." אמרה אמא וחיבקה אותי.
"אל תגידי לי 'גילי'!" אמרתי תוך כדי שאני משתחררת מהחיבוק.
הלכתי לחדר שלי, ובכיתי. בכיתי חזק. וצרחתי. הפלאפון שלי צלצל, ולא עניתי. אחרי 5 דקות הוא שוב צלצל, ושוב לא עניתי. לא עשיתי כלום. רק ישבתי על המיטה ובכיתי. ניסיתי להפסיק לבכות. אבל לא הצלחתי. בכיתי ובכיתי, בלי הפסקה. אחרי רבע שעה הפאלפון שלי שוב צלצל, אז עניתי.
"הלו.."
"גילי?! מה יש לך? התקשרתי אלייך אלף פעם ולא ענית! אני פעם סיננתי אותך?!"
"שיר, אח שלי מת! הוא מת בתאונת דרכים! את לא היית מסננת אותי אם אחותך הייתה מתה?! באיזו זכות את כועסת עליי שאח שלי מת ולא יכולתי לענות?!"
"אח שלך מת?!"
"כן. הוא מת. בדיוק כמו החברות שלנו! שיר, אני? כבר לא חברה שלך. להתראות שיר. לנצח!" אמרתי וניתקתי.
חזרתי למיטתי וחזרתי למשחק ה"כיף" שלי: הבכי.
הפאלפון שלי שוב צלצל, בדקתי מי זה והיה כתוב: אושרי
"הלו?" עניתי.
"גילי, את בוכה?"
"כן, למה?"
"מה קרה?"
"אח שלי מת"
"מה?!"
"כן זה עצוב..."
"בואי רגע אליי, אנחנו צריכים לדבר..."
"באה.." עניתי וניתקתי.
הלכתי להתקלח, לבשתי את הבגדים האילו:
ויצאתי בריצה לביתו של אושרי.
כשהגעתי דפקתי בדלת, ומיד הוא פתח לי.
הוא לבש חולצה לבנה וג'ינס.
"למה כל כך חגיגי?" שאלתי.
"סתם ככה.." אמר בחוסר ביטחון.
"היית בדייט ולא סיפרת לי?!" ניחשתי.
"חס וחלילה! תכף תביני" ענה וצחק.
הוא משך לי את היד ויצאנו מהבית שלו. הלכנו לכיוון הים ואני שתקתי.
בלי לשים לב הלכנו יד ביד (!) לאורך כל הדרך.
הגענו לחוף והתיישבנו על החול.
"על מה רצית לדבר?" שאלתי.
"אז ככה: יש משהו שרציתי לומר לך כבר מלא זמן.. אף פעם לא היה לי מספיק ביטחון. אבל אני פשוט אגיד את זה" הוא נשם עמוק ואמר:
"גילי, אני אוהב אותך"
איזה חמוד אושרי.. אני יודעת שהיו רק 2 תגובות.. אבל הייתי חייבת לכתוב פרק 2!
אשמח לתגובות,
ביי מקווה שאהבתם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדן - סיפורים בהמשכים