מהגיגיה של סטודנטית ממוצעת

אז כן הוידוי שלי לא קשור לאנונימיות של הבלוג אלא לזה שיש שיאמרו שיש לי בעיה של התמכרויות.

לא הייתי אומרת שאני מכורה לדברים- אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה...ולא אני לא אומרת את זה כי זה מה שכל המכורים אומרים.

בכל אופן לאחרונה אני מתחילה להרגיש שגם הגוף שלי עושה לי intervention. אם בעבר לא הייתי יוצאת מהבר לפחות אחרי שתי כוסות בירה/ 4 כוסות רום וקולה, היום אחרי אחת כבר מתחילה לי תחושה מוזרה בגוף.

אם פעם הייתי מעשנת סיגריה בבוקר, אחרי האוכל ועוד כמה במהלך היום סתם כי משעמם, אחרי התקופת מבחנים שעישנתי ממש הרבה, עכשיו אפילו סיגריה שלמה אחרי האוכל אני לא מסוגלת לסיים.

מזל שסקס עדיין עושה לי טוב, אחרת הייתי מאשפזת את עצמי באופן כפוי במיידי!

כן יש כאלה שיגדירו אותי אלכוהוליסטית, אני חושבת שהסממן המחשיד ביותר בנושא הוא שיש לי בר קבוע שאני הולכת אליו ושם כבר יודעים לתת לי את המשקה שלי מבלי שאני אפילו פוצה פה! יותר מזה, יש שם משקה שאני נתתי לו את השם וכשאני מגיעה מזיזים אנשים מהבר כדי שאני אוכל לשבת שם. מה שאומר בגדול שאני משאירה שם לא מעט כסף יחסית למישהו שגם מקבל הנחה קבועה.

אני לא חושבת שאני אלכוהוליסטית כי אני לא הולכת לשם כל יום, אני הולכת לשם משהו כמו פעם פעמיים בשבוע שזה לא כזה נורא. הכמות נראית לי סבירה, אבל לחברים מסוימים שלי מוגזמת...אני אומרת what ever. אבל לאחרונה כשאני יוצאת אני מתחילה לשתות ואז תוקפת אותי איזה תחושה חמוצה כזאת, כאילו משהו תקוע לי בגרון...כנראה שזאת הדרך של הכבד שלי לקלל אותי ולומר שאולי אני לא רואה את זה אבל הספיק לו.

אני מנסה עכשיו להעביר כמה ימים בלי לעשן והאמת שזה די פשוט, לא חשבתי שיהיה כל כך קל. מאז שהעלו את מחירי הסיגריות הרבה מחברי הטובים החליטו שהם מפסיקים לעשן וכולם נשמעים כל כך סובלים. חלקם אפילו מעלים סטטוסים לפייסבוק שנשמעים סופניים כאילו מינימום הם בגמילה מקוק. אבל אני, שבוע בלי סיגריות ואני אפילו לא מרגישה את זה. באמת, יש לי את התחושה הזאת שבא לי סיגריה אחרי האוכל, או ליד הבירה, אבל אני אומרת לעצמי לא וממשיכה הלאה, אז גם כאן לא הייתי אומרת שאני מכורה. אבל שוב התחושה הזאת שאני כן מדליקה סיגריה ופשוט לא מצליחה לסיים אותה, שוב גורמת לי לחשוב שהגוף שלי פשוט רומז לי משהו. 

נראה לי שהדבר היחידי שאני מוכנה להודות שאני מכורה אליו ושאין סיכוי שאני אפסיק איתו זה קעקועים. אבל זאת התמכרות קלילה שכזאת, רק כשיש לי כסף (שזה ממש ממש לא המקרה כרגע) אז אני עושה קעקוע. אבל אפשר לומר שמעסיק אותי די הרבה מה יהיה הקעקוע הבא שלי, או לראות אצל אנשים שאני פוגשת קעקוע ומיד לבחון מקרוב. זה פשוט כל כך כיף ויפה! ואין בזה שום דבר מזיק לגוף, זה בעיקר מזיק לכיס, אבל גם לקנות נעליים זה מזיק ולזה אף אחד לא קורא התמכרות.

אה כן, ואני גם מוכנה להודות שאני מכורה לסקס, כן הייתה תקופת ההתנזרות של חצי שנה, אבל מאז שחזרתי לעניינים חזרתי ובגדול. אז אולי גם זאת התמכרות, אבל שוב זאת התמכרות טובה, שאין בה שום דבר מזיק לגוף, ויותר מזה מדובר פה בצורך בסיסי.

מצד שני נראה לי שכל אלה הם סתם צרכים של הגוף להנאה! מישהו פעם אמר לי שכולם מתחילים מפנטזיות קלילות ורומנטיות ועם השנים כולנו הופכים לסוטים שרוצים משהו יותר כוחני (במקרה הטוב). 

לכולנו יש משהו קטן שמתחיל בתור איזה פנטזיה קטנה, ואחר כך אנחנו נמשכים לתוך זה ולא יכולים יותר לחיות בלי, אבל ברגע שאנחנו מבינים שזה לא טוב לנו אנחנו מסוגלים לעזוב, לעבור לפנטזיה חדשה, אחרת.

אז אני התחלתי מקצת אלכוהול בסופ"שים, המשכתי לכמה פעמים בשבוע והרבה, ועכשיו אני עוברת הלאה, אולי אני אני אמצא משהו חדש ומעניין בלימונדה (?). התחלתי בכמה סיגריות בודדות ביום, בתקופת מבחנים הפכתי למעשנת כבדה ועכשיו עוברת גמילה.

אולי הפנטזיה של הגוף שלי עכשיו זה חיים בריאים? או שאולי הוא בכלל מפנה מקום לזמן שבו אשתלט על העולם ואז צריך לפנות מקום למשהו קצת יותר הארד קור מאלכוהול...איזה משהו שמחדד את המחשבה?

בקיצור הגוף שלי מתנהג מוזר, וכנראה רומז לי משהו, אני עוד לא בטוחה מה, אבל חיים בריאים נשמעים לי משעממים וממש תלושים מהאופי שלי.

ננסה את זה לקצת, אולי כשאני פתאום אתחיל לחיות חיים בריאים הגוף שלי יחטוף את הכאפה ויבין שפשוט זה הרבה יותר טוב לחיות חיים לא בריאים...

אז שיהיה לכולם לבריאות,

שלכם,

JANE

במקרה שלי אני עוד מנסה לפתור איך עושים את זה בדיוק ושבאמת השניים לא יגלו.

נקרא להם מר גמיש (וזה מעיד על כמה כיף לצבוט לו את הלחיים ולא על מה הוא עושה בסקס), והחכמולוג (שזה מעיד על כמה הוא חופר ולא בזמן הסקס שדווקא אז הוא סוף סוף שותק). 

את מר גמיש אני מכירה כבר שנים ולמרות שרקדנו סביב זה הרבה עוד לא עשינו שום דבר עד לפני שבוע בערך, כשהלכנו ביחד לים בבוקר ומשם נשארנו יומיים ביחד. מאוד הורשמתי מזה שהוא סבל אותי יומיים שלמים, זה באמת לא קל, והוא הצליח. ביומיים האלה פעם ראשונה בכל השנים האלה שאנחנו מכירים שכבנו והיה סקס ממש טוב, נהנתי מכל רגע.
השבוע הייתי באיזה כנס של חנונים (כן אני מאלה), ושם הכרתי את החכמולוג, הוא היה היועץ האקדמי בכנס, כבר ראיתי אותו בכנסים בעבר אבל לא ממש יצא לנו לדבר מעבר לעניינים מקצועיים שקשורים לכנסים. בפעם הקודמת שנפגשנו הייתה לו חברה ובכנס השבוע היא חשפה שהם נפרדו לפני חודש וחצי. אז אחרי שהבנתי את זה החלטתי לזרום ביום האחרון של הכנס במסיבת סגירה עם הבחור שניסה את דרכו במהלך הכנס.

הבעיה שלי נוצרה אחרי המסיבת סגירה של הכנס ומה שהיה שם בסמטה חשוכה בנמל. הייתי בטוחה ב-100% שאין שום סיכוי שהחכמולוג יתקשר ושבזה זה נגמר בנינו. אבל פתאום היום בערב הוא התקשר ואני מאוד הופתעתי. לא רק זה הוא גם אמר שהוא מגיע לעיר מגורי בסופ"ש ושאולי ניפגש.

למה צרות? כי בגלל שהייתי בטוחה שאין שום סיכוי שהחכמולוג יתקשר כבר קבעתי היום לסופ"ש עם מר גמיש, ועכשיו אני לא בטוחה מה לעשות.

יש מספר אפשרויות- אפשרות אחת היא לחלק בניהם את הסופ"ש אחד בשישי אחד בשבת, אבל זה עלול לגרום לי להרגיש מאוד זנותית וממש לא מתאים לי באמת לעשות כזה דבר.

אפשרות שניה היא להיפגש עם מר גמיש בסופ"ש הזה ולנסות להיפגש עם החכמולוג בפעם אחרת או בחמישי או בשבוע אחר. 

למה עוד צרות? כי בת'כלס אני מאוד מחבבת את מר גמיש אבל אני לא רואה בזה עתיד בכלל, אנחנו ידידים טובים והסקס טוב, אבל הוא לא בדיוק בן אדם רציני ואני לא בדיוק סוג הבחורות שהוא בדרך כלל יוצא איתן. לא דיברנו על זה אבל בת'כלס קשה לי להגדיר את המצב בנינו ובגלל זה פשוט נראה לי שזה ישאר ברמה הזאת, ברמה של friends with benefits.

החכמולוג לעומת זאת זה קשר שאם יתבסס ממנו משהו זה יהיה מאפס, והנה הבחור מעוניין בהמשך קשר איתי ולא רק כי זה מתוך מחויבות של היכרות של שנים. השיחה שלנו הערב הייתה מצד אחד סוג של הוכחה של "הנה תראי התקשרתי למרות שאמרת שאני לא אעשה את זה" ומצד שני זה גם הראה על זה שהוא באמת בחור טוב והנה הוא מתקשר. שמעתי עליו בגדול דברים טובים, ואני יודעת שיש לו שכל בראש הוא בכל זאת יועץ אקדמי ושמעתי אותו מדבר, אני יודעת שהוא בחור עם ראש על הכתפיים. מצד שני הוא לפני רגע יצא מקשר רציני של שנתיים ובטח זה לא ממש מה שאני מחפשת.

גם כאן שתי אפשרויות- אחת לשחק מעט את המשחק ואחרי כמה זמן להישאר עם מר גמיש. הבעיה פה שאין לי מושג אם זה מה שמר גמיש בכלל רוצה או מחפש, כי שוב אני לא בדיוק סוג הבחורות שהוא בדרך כלל יוצא איתן.

אפשרות שניה, לשחק את המשחק עד שיימאס לי ופשוט לזרום עם מה שקורה עם שניהם. הבעיה כאן היא שאני עלולה להרגיש מאוד זנותית וזה דורש הרבה זמן פנוי שאין לי לפחות לא בשבועיים שלושה הקרובים.

אז מה עושים?

כרגע פשוט אין לי מושג, אני קודם כל רוצה לפתור את נושא הסופ"ש הקרוב ששניהם רוצים להגיע לירושלים, כנראה שאחד יקבל סירוב, עוד לא ברור מי.

חוץ מזה אני חייבת להשקיע בלימודים עוד לא נגמרה אצלי התקופת מבחנים, אני מסיימת רק בתחילת ספטמבר, אז לפחות בזמן הקרוב אני גם לא ממש פנויה לצרות טובות כאלה. בקיצור, אין לי מושג מה אני עושה עם זה.

מה שבטוח זה שבזמן האחרון עשיתי מלא סקס, ואפילו טוב, אבל ממש הייתי מעדיפה לצמצם את האפשרויות, בעיקר מענייני נוחות.