מציאות נפרדת

אז מה.

זה אפילו יפה

אני חושבת שאני מאוהבת בטרה לין

אני חושבת יותר מדיי.

אני לא מפסיקה להרהר על כל שטות שנכנסת לי לחיים.

אני חייבת לקחת דברים יותר באיזי.

אני צריכה שינוי

ואיך. איך, אני שואלת את עצמי.

איך זה שאחרי כשבוע של ארבע עד חמש שעות שינה ללילה עדיין טוב לי.

איך זה שאני לא מוכנה לשום מבחן בזמן הקרוב, ושלפני כמה ימים רק סיימתי יחסים עם בן אדם כל כך מדהים שאליו אני מתגעגעת אנושות, לא גורם לי לא להיות מאושרת?

אני לא חווה את זה הרבה. אני חווה את זה כרגע, זה כנראה עוד עשר דקות ייגמר. אולי פחות.

אבל זה כן אושר מסויים