זה רק אני החולשות שלי והרגעים שרציתי לזכות "לחיות יותר קל עם עיינים עצומות,
לא להבין מה אתה רואה"-ג'ון לנון |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2012
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2012
זה הכול בכותרת בלבול תמידי מציף אותי. אבל התרגלתי אליו. זה לא שאני לא מבינה את עצמי או את אחרים. אני פשוט יודעת שאני אף פעם לא ידע מה קרה בדיוק .כי אנשים תמיד יהיו מבולבלים. ואם אתם חושבים אחרת? אתם צריכים למצוא דחוץ מחט לפיצוץ הבועה שלכם (סטגדיש) מכירים את זה ששני אנשים מדברים איתכם על אותו מקרה בשיחות נפרדות? מאשימים אחד את השני.תמיד.גם אם הם עושים את זה בתחכום. אני בטח לא היחידה ששמה לב כמה תמיד הסיפור יהיה שונה. השאלה שלי זה... האם הם באמת מאמינים לסיפורים של עצמם? זו טקטיה?
אני שוב מבולבלת. איך אני ידע? למה אני רוצה לדעת? וכמה סימני שאלה יש בפוסט הזה.
| |
| |