תדמיינו את החיים שנייה ...
בתור סרט
של דיסני .
סתם עוד
סרט טיפשי של דיסני .
אותם הסרטים
שמתחילים באופן ..
מסובך
, שונה בכל פעם ,
אבל תמיד
ממשיכים אותו הדבר .
אותם הסרטים
שבאופן .. מפתיע ביותר ,
פתאום מתחברים
האנשים מהצדדים השונים .
לא תמיד
, אבל בדרך כלל .
ואז מגיע
אותו הרגע של החיוך ,
של השמחה
,
של השינוי
בשני הצדדים .
הרגע שבו
הם מוצאים בעצם .. מטרה משותפת , לפעמים .
משהו שגורם
להם להתנהג ככה , להתחבר .
אם אותן
הדמויות היו מסתכלות לפני הסרט ,
לפני שכל
זה קרה ,
הן לא היו
מצפות , נכון ?
אבל הנה
זה , זה קרה .
באופן שאמור
כביכול להפתיע את הצופים ,
אבל במובן
מסוים לנו ברור שזה יקרה .
והצדדים
לאט לאט .. פשוט מתחברים יותר ויותר .
אבל ..
תמיד חייב להיות השיברון .
תמיד חייב
להיות .. הריב הזה ,
בערך
20 דקות לפני סיום הסרט ,
הסכסוך
, עם כל הצדדים .
בין שני
הדמויות ביניהם ובין עצמם ,
ועם אחרים
.
אבל מה
שבטוח -
שהסוף טוב
.
תמיד יש
את אותה הסליחה ,
והרגע שהם
מבינים שבעצם ..
הרגשות
קיימים , שהגיע הזמן להודות בזה .
תמיד יגיע
הרגע של הניצחון ,
של ההצלחה
במטרה ..
ושל הנשיקה
.
כל הסרטים
האלה .. הם מסתיימים באופן דומה .
שונה
.. אבל דומה .
ואולי זה
קצת מוזר ,
אבל הייתי
רוצה לחיות בסרט כזה .
לחיות בתוך
אותה הפואנטה ,
של ההתחברות-
סכסוך- הצלחה במטרה - נשיקה .
ואני בטוחה
שאני לא היחידה .
אני הייתי פעם .. ילדה של דיסני . הייתי מכורה לזה .
היי סקול מיוזיקל , היה החיים שלי , בעצם .
היה לי הכל שלהם , ושאני אומרת הכל אני מתכוונת להכל .