נדמה שהרעב בי הוא נצחי ודוחק, 

מה עוד אפשר לבקש מלבד תשוקה יוקדת ונצחית?

מה חשוב יותר?

לא היית רוצה לדעת מה אני באמת חושבת, לא היית רוצה לדעת את החושך שמהלך בתוכי,

ולעיתים נדמה כאילו זה אפילו לא נורא מעניין אותך, התהומות שפעורות בי,

אולי אני פשוט לא יכולה לעמוד במקום?

החוסר החלטה בהחלטה של לחכות,

אתה מוציא ממני את החלקים הרעים שבי, את השדים הארסיים והעצבות,

העקשנות היא פנימית ולוחצת,

משהו כאן פשוט לא עובד.