חשבתי על זה בערך 3 שבועות. 3 שבועות בצבא לחשוב על אותו הדבר זה הרבה. זה כמו לחשוב איזה 3 חודשים לפחות באזרחות.
אמרתי להם,שכן. אני צריכה הפסקה. לא לצאת, רק להפסיק ואז לחזור.
אז אחרי שדיברתי איתו, עם הקצין שלי- הוא הבין. שאני לא יכולה יותר ככה. הוא העביר את זה הלאה,לרמ"ד ולרע"ן.זה הגיע למפקד (אלוף משנה, כן 3 פלאפלים) והוא אישר את זה.
אחרי שיהיה לי פז"ם זה 10 חודשים, אני אוכל לקחת מן חל"ת כזה מהצבא. מה זה אומר? חופש. לא, זאת לא רגילה, ולא מיוחדת. זה בסה"כ יוצא שהייתי בצבא 10 חודשים, אני מפסיקה, עושה מה בא לי וחוזרת להשלים עוד שנה וחודשיים מהצבא.
בעצם למה שיהיה להם איכפת? הפז"ם לא דופק,זאת הפסקה ואני חזרת.
התנאי היחיד הוא שההפסקה לא תהיה מעל חצי שנה.
וזה כל מה שרציתי. כל מה שאני צריכה. לא יודעת כמה זמן- אבל שלא יבלבלו לי במוח.
החלטתי לעשות את שביל ישראל שלוקח מס' חודשים... לבדי. אולי לכמה מסלולים יצטרפו חברים. וחברים לעתיד. אולי ליומיים פה ויומיים שם גם החבר, ואנשים שאני לא מכירה. אבל זה בעיקר אני ועצמי, בלי שום צורך להיות רחוקה או לברוח...
אולי בכלל לא אסיים אותו, וימאס לי כבר במרכז הארץ. אולי בכלל אעשה את זה הפוך- מהדרום לצפון. עוד לא החלטתי.
אני צריכה לשבת על המסלול. לקנות מעט דברים, כי אני לא רוצה להתכונן יותר מדי.
כנראה אחרי זה אני אטוס, לא להרבה זמן. אולי לחודשיים אולי לשלושה. אם יהיה לי כסף ואבא יעזור- אז אנדוד טיפה בהודו או נפאל או משהו. ומשם? רק הרוח (והרכבות הליליות) יקחו אותי.
אם לא יהיה כסף (וכבר חשבתי על זה) אני אעשה טיול טראקים בטורקיה. נשמע מוזר, אבל כבר שמעתי על אנשים שעשו את זה ודיברתי עם כמה מהם.
בינתיים לא נותר לי הרבה זמן, יש לי פחוות מ-10 ימיים עד שיהיו לי 10 חודשים בפז"ם. בינתיים אולי אשאר איזה שבועיים בצבא על חשבוני. מרצוני הטוב ומהתנדבות. סתם כדי לארגן את כל מה שאני צריכה. ואז... דברו איתי עוד חצי שנה.
איך הייתי רוצה חופשה כזו, לעשות הפסקה ולחזור. לא לגמרי לברוח.
בינתיים מאשרים לי החודש רק יום חופש אחד וגם זה בעקיצה- כי זה יוצא על יום ספורט פיקודי.
אני אסע אז לאילת. סופ"ש.
3 ימים באילת- זה הכי קרוב לחצי שנה הפסקה מהצבא.
עד מתי אוג' 07?
(כן אני צעירה.
כן אני הוזה.
צריך לפטר אותי...)