אני לא הולכת לכתוב על מה שאני רוצה שיקרה ב-2014, אלא על מה שהולך לקרות ב-2014. היא הולכת להיות שנת מעבר. שנה של תיקון, שנה של הבנה, שנה של הסתגלות לקיים.
הזמן טס ואני מרגישה שדברים לא משתנים, ששום דבר טוב לא קורה אלא אם כן אני נלחמת בשיניים, ושנגמר לי הכוח. הרבה פעמים ביום.
לכן, מה שהולך לקרות בשנת 2014:
1. אני הולכת להכיר אנשים חדשים. והרבה. ולא רק מהצבא. אני הולכת להרגיש יותר פורייה מבחינה חברתית, ואני הולכת לחזק את הקשרים שלי מהצבא לכאלה שאני אפגש איתם גם בסופ"ש, לכאלה שאני ארגיש שיש קשר בנשמה. הולכים להיות לי ידידים. ואני ארגיש יותר טוב.
2. אני הולכת להכיר מישהו. אולי יהיו לי הרבה דייטים וסיפורים כושלים לפני, אבל אני הולכת להכיר מישהו. ונעשה אחד את השנייה מאושרים. ואני אצליח לחלק את הזמן מעולה, כמו שידעתי פעם.
3. אני אפסיק להרגיש חסרת משמעות. אני אפסיק להרגיש שאני לא מנצלת את הזמן כמו שצריך. שאני מבזבזת את החיים שלי. שאני עוד רגע כבר לא צעירה יותר, למרות שאני כולה 19, ושההזדמנות שלי לעשות שטויות ולחיות עוד שנייה נסגרת. כי היא לא.
4. אני אהיה טובה במה שאני עושה. אני אבין שאני מוכשרת בדיוק כמו שהייתי פעם, שום דבר לא נעלם, הוא רק דוכא, ונמעך, בדיוק כמו הלב שלי.
5. אני אסתובב בעולם עם ביטחון, עם ראש מורם. עם תחושה שבסה"כ דברים טובים קורים לי, שאני בדרך הנכונה, שאני שלמה.
ואני ארגיש שדברים מסתדרים סוף כל סוף, ואני אחייך. אני אלמד לאהוב את עצמי מחדש.
שלום 2014, הנה אני באה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Seeker