Depths Of Mind

אני שומעת את השירים הישנים ונזכרת בדברים שממש רציתי לשכוח. 

מיתו-

בשיחת הטלפון הזאת, כשבהיתי בכלום המדברי וישבתי מזרחית על הספסל, והתפללתי שאף אחד לא יקלוט מהמרחק הזה איך אני רועדת. לא הסכמת שנסיים את השיחה, כל הזמן משכת וקרעת לי את הלב בשתיקות שלך, כל פעם קצת. שמעתי כמה אתה שבור והתפללתי שאף אחד לא יאהב אותי ככה יותר.

היום אני מתה מפחד אפילו להיתקל בך ברחוב, כי אתה איכשהו מייצג בעיני את זה שהייתי מאושרת פעם- ובאותה מידה הייתי פתטית. 

אתה מזכיר לי שאני יודעת מה זאת אהבה, ושרוב הזמן זה בכלל לא כואב אלא רק משבח לך את החיים, רק כשזה מת, ואז זה כואב כמו הגיהנום. 

סי-

שעת לילה מאוחרת ואני מקבלת ממך הודעות הזויות, אלוהים יודע איך חשבת שלשלוח לי דברים כאלה זה נורמלי ורגיל. אני שואלת את עצמי למה הראש שלך לא טמון עכשיו בתוך חזה שופע של איזו אירופאית. באותו יום בדיוק קראתי באנר בפייסבוק שאומר: "אם הוא מתקשר אלייך כשהוא שיכור, את האחת."

תבין, אנחנו זה לא יכול להיות, במיוחד כי אתה לא רוצה להיות עם דפוקה כמוני. מבטיחה לך שאין לך סיכוי להתמודד. 

ועדיין כשהנחתי את הראש הטרוד שלי יכולתי להרגיש את האצבעות הביישניות שלך בתוך השיער שלי, כשברור לי לחלוטין שבחיים לא ליטפת שיער של בחורה. לפחות לא כזאת שנמצאת בלב שלך באמת.

בייבי-

כל מה שהייתי רוצה זה לומר לך כמה אני מצטערת. הייתי רוצה לחשוף בפנייך סודות אפלים, להראות לך את האני האמיתית כדי שתבין שלא הפסדת שום דבר בעצם כשהפסדת אותי- רק תפוח מורעל של שלגיה, נוצץ ויפיפה מבחוץ כשבביס הראשון ברור לך שעשית טעות נוראית. 

הלוואי שתפסיק להתנהג ככה. תתגבר, תתבגר, תבוא אלייך בחיוך ונהיה ידידים. אתה היחיד שאני מאמינה שזה יכול לקרות איתו. לא רציתי לפגוע בדבר מקסים כמוך. כואב לי הלב שאני חושבת על זה, אז אני לא חושבת על זה הרבה.

תאי-

הלוואי שמישהו היה יכול להסביר לי. בנות הן הרגשניות, התלותיות, הנקשרות, החופרות. עדיין- אחרי הבקושי מזמוז הזה אני מרגישה שאתה רוצה לקחת אותי בידייך החסונות לחופה. או לפחות שאני לא יוצאת לך מהראש רוב הזמן, במיוחד בלילות הבודדים האלו שהשרירים כואבים לך ואתה רוצה מישהי ואיכשהו זאת אני. ההודעות האלו ברגעים הכי לא מתאימים, המחמאות, הפחד הזה שצילקתי אותך, השארתי עלייך סימנים ועכשיו קשה לך להתנתק. לילה אחד שסיכם בתוכו כל כך הרבה תשוקות נסתרות ומחשבות לא מוסריות. עדיין לא מתחרטת. 

ביס-

אתה כזה מתוק. באמת. באולם ההומה הזה כשהוא נכנס ובטעות הצצתי בך, ראיתי אותך עם המבט בריצפה, גוון עגבנייה. אתה אפילו לא מדבר איתי יותר. זה לא היה בסדר, אבל זה היה רעיון שלך. אולי בגלל זה אתה מרגיש כל כך אשם. החוסר ניסיון ובטחון. חבל לי עלייך, שאתה כל כך רוצה מישהי אבל הפחד שלך חוסם אותך ומונע ממך להתקדם. מגיע לך, היית כזה מקסים באותו הערב והאמנתי לכל מילה שלך, כי תמיד היית כזה חסר טאקט בצורה מוגזמת. בלב, בפנים, תמיד ידעתי שאתה לא סתם נטפל אליי ככה עם ההערות המרושעות האלה. גם תמיד ידעתי שיש לנו מצפון דומה. כזה שמחזיק אצלו שוטים, אלות וסכינים וקורע אותך. 

טול- 

ועכשיו אתה. 

חסר לך שתפגע בי. 

חסר לך שתגרום לי להרגיש לא שווה. 

חסר לך שכל הפחדים שלי לגבייך יתמששו לי מול העיניים. 

כי אני נותנת צ'אנס, פותחת טיפה את הלב, נותנת לך הזדמנות להוכיח לי שאתה לא מה שאתה נראה ברושם ראשוני. 

שאתה לא מניאק. 

שאתה לא פלייר.

שאתה לא שקרן. 

שאתה גם לא חמודי, כי כמו רוב הבחורות הקלישאתיות המזדיינות, אני לא מתה על זה.

אני לא אתן לך לגרום לי לחוסר ביטחון, או להתפשרות, או התרככות. אתה אתגר, ובגלל זה אני נכונה לנסות, אבל לא בכל מחיר.

לא במחיר ששילמתי. 

עברה שנה... אני מוכנה.