למה בני האדם לא כותבים שירים על אשמה?
ההרגשה הנוראית, המחלחלת עצמות הזאת, שחודרת דרך כל דבר.
בטח בגלל שלמדנו להדחיק את זה כל כך טוב. כל השירים זה אני נפגעתי, אני מסכן, אני עצוב.
אני מרגישה שאני מסתובבת בעולם ודורכת בלי משים על רסיסי הלבבות השבורים שאני משאירה אחריי בכל מקום.
עוד לב שבור, עוד פרידה קורעת לב.
הם תמיד רוצים להילחם.
על מה?
בטח לא עליי, הם טוענים שכן, אבל זה חייב להיות משהו אחר.
מתווכחים ומבקשים ומתחננים, תנסי תני לזה צ'אנס, אל תוותרי עלינו ככה, אפשר לפתור את זה, זה יכול לעבוד.
איך אני אמורה, למען השם, להכנס למערכות יחסים כשאני כל כך מפחדת מהסוף הנורא הזה, עוד פעם שאני צריכה לעשות את זה, להגיד לא...
הוא כבר התחיל להגיד דברים שאני יודעת שאפילו הוא לא מאמין בהם, והייתי חייבת להישאר איתנה, למרות שהוא שכנע אותי, כי הייתי חייבת- אני תמיד נשברת כל כך בקלות...
"שווה להשתנות בשבילך...את לא מבינה כמה את מיוחדת"
"אני יכול לנשק אותך?"
"לא נתת לי להכיר אותך, שיקרת לי כל הזמן הזה"
"זאת הפעם הראשונה ששוברים לי את הלב"
הוא לא רצה לחבק אותי לשלום, לא הסתכל עליי. הפלאפון לא הפסיק לצלצל כי הייתי כבר צריכה לחזור.
בלעתי את הבכי, הסתובבתי והלכתי. השארתי אותו בפתח של הרחוב שלי, עם הלב שלי מרוח על כל הרצפה, שותת.
אבל ברור שהוא לא רואה את זה ככה, ומבחינתו היה לי קליל מאוד לעשות את השיחה הזאת, למרות שנשרפתי מבפנים,
למרות שאני אתגעגע, למרות שהאמנתי שזה סוף סוף זה, אחרי כל התקופה המאכזבת והנוראית הזאת, אחרי כל השברון הזה...
דרמות כאלה לא היו לי מאז...
הפעם האחרונה שהרגשתי משהו, הפעם האחרונה שנתתי את הלב שלי למישהו באמת. זה כל כך כאב, זה אחד הדברים הכי כואבים שהרגשתי אי פעם.
איכשהו אני באמת לא מאמינה למילה ממה שהוא אומר. אני רוצה להאמין שהוא יהיה בסדר, תהיה תקופה קשה ודכאונית אבל אחריה הוא יתגבר ויקלל אותי בכל מאודו, יכתוב עליי שיר מעליב שאני אחסום ככל יכולתי, ומי שבאמת תישאר כאן עם הכאב זאת אני.
כי היה בי חלק שלא רצה לסיים את הקשר הזה. שנהנה, שהתאהב קצת, שהתמלא שוב.
והיה בי את החלק שהתאכזב, שהיה מתוסכל כל כך, שכל הציפיות שהיו לי קרסו והתמלאו בקונפליקט אחד מגעיל.
אחר כך לא מבינים למה אני לא מאמינה שיהיה לי טוב. למה אני חושבת שאני הרסנית.
ככה.
חיפשתי שירים שמדברים על אשמה ביוטיוב ומצאתי רק אחד שאשכרה מדבר על אשמה עצמית(!!!) ולא על אשמה של מישהו אחר.