טו בי הונסט- הכל קורה לי מהר מדי.
רגע אחד אני סתם ילדה בלי יותר חיי חברה או ריגושים, כמה חברות טובות, כמה ידידים לא קרובים במיוחד, שמבלה את רוב היום שלה בבית מול המחשב והטלוויזיה.
וברגע הבא אני יוצאת כל יום, לא יכולה ללכת לשום מקום בלי לפגוש אף אחד שאני מכירה, בנים מתחילים איתי, יש לי חברים וחברות קרובים והחיים שלי מתמלאים בריגושים.. אף יום לא משעמם.
ומחר אני אלך לתיכון, ואתחיל שנה בשכבג ואולי סוף סוף הוא יציע לי לצאת איתו...
זה יותר מדי לעכל.
וזה הגיע לי בבום.
פתאום אני אומרת לעצמי- היי, את כבר ילדה גדולה!
יש לך סודות מההורים,
יש לך חיים פרטיים ומלאים בבעיות של מתבגרים,
את רבה עם ההורים והאחים והחברות והחברים ועם עצמך.
החיים שלי משתנים מקצה לקצה...
לטובה?
את זה נדע מחר.
שנה טובה בלוגרים יקרים,
שנה מלא בריגושים, בשמחה ובסיפוק,
אבל גם בבעיות, בבכי ובאכזבה. כי רק ככה לומדים.
ובהמשך לפוסט של אתמול- תודה לכם שאתם כאן בשבילי,
ותודה לישראבלוג שמציל אותי כל יום מחדש.
שנה טובה!
אוהבת,
PRINCESS
my summer paradise
