DAYDREAMER

כמעט בלתי אפשרי לשרוד במקום כזה.

כמעט כולם נשברים, נכנעים ונותנים ל"נורמות" להשפיע עליהם.

מעטים מצליחים להישאר חזקים, לא להיכנע, לא להשתנות.

ההגדרה של נורמלי כבר מזמן הפסיקה להיות רגיל, והפכה להיות מושפע.

כי בימינו ייחודיות נחשבת מוזרות, שונות נחשבת למחלה.

כל כך קשה להתבטא עד שאנשים שוכחים איך.

ולמה? כי אנחנו רוצחים.

אנחנו רוצחים ייחודיות, אנחנו רוצחים גאווה, 

אנחנו רוצחים מקוריות, אנחנו רוצחים את חופש הבחירה,

אנחנו רוצחים כל מה שטוב, והופכים אותו להתמכרות ללייקים, 

לתשומת לב..

תגידו לי אתם, מי רוצה לחיות במקום כזה?