בובה ללא חוטים

הלוואי שזה היה רק זיון.

הלוואי שלא הייתי זוכרת איך הוא גנח את השם שלי, איך התענגתי על הרטט שעבר בו בזכותי, איך אהבתי, ועודני אוהבת, את השליטה שלי עליו. שליטה שחשדתי שכבר לא קיימת.

הלוואי שפשוט הייתי מגיעה, דורשת ממנו להוריד את המכנסיים ומעניקה לו את הפינוק שידעתי שהוא רוצה. הזין שלו ביד שלי, בפה שלי, בתוכי. סקס וזהו.

הלוואי שהוא היה מתייחס אליי כמו אל סתם מישהי שהוא אסף בבר. זורק אותי על המיטה, מזיין אותי ומחזיר למקום בו מצא אותי.

הלוואי שהיינו מדליקים סרט בתור הסוואה. כזה שהיינו רואים ביחד את הדקות הראשונות שלו ביחד, מאבדים את העניין, מוציאים זה את איבר מינו של השני וזונחים את הסרט לטובת סיפוק מיני.

הלוואי שהיינו מתקשרים במילים, ולא מבינים אחד את השני במבט או בהושטת יד כמו אנשים שמכירים שנים. למרות שהכרנו לפני כמעט שנתיים.

הלוואי שהיינו רק חברים. שמזדיינים לפעמים. לא כאלה שנשארים לישון אחד אצל השני וגורמים לאחים הקטנים לאהוב את השני.