|
ואהבת לרעך כמוך - הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
מזמור שיר ליום השבת.
חושבים אנו בנפשנו ערב שבת קודש ומספר שעות אחרי השיעור הקדוש אשר היה בהיכל הישיבה הקדושה באשדוד, מה הלימוד שנלמד מהמיוחדות והאוירה הקדושה אשר הייתה היום בהיכל הישיבה. וחושבים אנו בנפשנו: ידוע המעשה בתלמיד שפנה לרבו ואמר לו: רבי הקדוש מספרים אנשים ואומרים שהרב נותן עצות וסגולות מיוחדות אשר מביאים לדברים גדולים ומיוחדים תתן לי רבי הקדוש סגולה להגיע להיות ירא אלוקים. ענה הרב ואמר לתלמידו: אני אינני מכיר סגולה או כל דבר אחר אשר מביא את האדם להיות ירא אלוקים אבל אם אתה רוצה סגולה אני יכול לתת לך סגולה להיות אוהב אלוקים. שמח התלמיד ואמר: אם אין סגולה ליראת אלוקים אני שמח מהסגולה של אהבת אלוקים. שאל וביקש התלמיד מהר לדעת מה הסגולה של אהבת אלוקים ענה הרב ואמר לו: כאשר תאהב את רעיך זה ההתחלה להגיע לאהבת אלוקים. כאשר האדם אוהב את חברו, את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא זה תחילת הדרך להגיע לאהבת ה' אמיתית.
הנה בדור הזה אנו נמצאים בזמן שהקשר בין אדם לחברו נהיה קשר שטחי ביותר וכל אדם חי בעולמו והעולם רוצה להיות אוהב ה' ולדלג את האוהב חברו. וזה נמשל לאדם שרוצה להכנס לבית שיש לו שני דלתות ויש לו מפתח של דלת אחת ואת המפתח השני אין לו, דרך "ואהבת לרעיך כמוך" מגיעים לאהבת ה' אמיתית.
וזה הניסיון הגדול של הדור הזה, גם בקרב אנשים אשר מבינים מה זה אהבת ה' מדלגים על הדלת של ואהבת לרעך כמוך וכך לעולם לא יגיעו לשלמות האמיתית של אהבת ה'.
וזה היה עומק הטעות של תלמידי רבי עקיבא אשר היו גדולים בתורה אך לא נהגו כבוד זה בזה, דילגו על הדלת של בן אדם לחברו לכן הגיעו להשגות גדולות אך בלי הבסיס של דרך ארץ קדמה לתורה ולכן לא יכלו לחיות ומתו משום מעלתם הגדולה והחיסרון בהבנת הדרישה מאיתנו לאהבת ה' על ידי הדרך של אהבת רעך.
והיום כאשר עמדנו בשיעור המרומם והמקודש וראינו כח של כאיש אחד בלב אחד הרגשנו שעל ידי אהבת רעך מגיעים לדרגה של אהבת ה' אמיתית ואפשר להגיע להשגות גדולות בעבודת ה'.
וזה היה עומק מה שקרה לשני בני אהרון נדב ואביהו שמתו, המדרש אומר אחד מן הדברים שעשו, היו רואים את משה ואהרון והיו אומרים מתי ימותו משה ואהרון ואנו ננהיג את בני ישראל בצורה יותר טובה ועל זה נענשו שמתו. והשורש של החטא הזה הוא שהיה פגם ואהבת לרעך כמוך, איך בן יכול לחשוב כך על אביו ועל דודו, אפילו שמחשבתם הייתה לשם שמים בכל אופן היה בזה פגם ולכן מתו במיתה משונה.
ולכן בערב שבת שזה זמן של חשבון נפש נראה איך בכל הכח נמצא לאהוב את חברינו ודרכו להגיע לאהבת ה' אמיתית.
ואפילו לאהוב את האדם שעושה לך רע ומזיק לך, ומובא בספרים הקדושים: "ואהבת לרעך כמוך", תאהב גם "לרע"ך, לאדם שעושה לך רע גם אותו תאהב כמוך וכך יכול האדם להגיע לאהבת ה' אמיתית .
נכנס לשבת קודש הזאת בשמחה ובאהבה, בבן אדם לחבירו ונזכה כולנו לשבת של שמחה, קדושה ונחת.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.
| |
התבוננות פינימית - הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
בס"ד
ימים אלו הם ימים של התבוננות פנימית והאדם צריך להגיע לדעת את עצמו, את נפשו ובכל יום אשר עובר הוא יום של חיפוש בעוד חלק מנבכי הנפש.
ידוע מעשה במלך גדול אשר בנו התדרדר וירד לתרבות רעה, המלך אשר היה איש הגון וישר לא יכל לשאת את התנהגות בנו, התרבות אשר היה מנחיל בארמון והדוגמא לכל הנתינים איך מתנהג בן המלך, ברבות הימים וברבות המעשים הרעים זרק המלך את בנו מהארמון. הבן ירד והתדדר וירד עד באר שחת, התחבר לחבורה של רוצחים שודדים ופורעי חוק אשר שום גבול לא היה להם.
עברו ימים, עברו שנים, המלך התבגר ואין לו יורש רק הבן אשר היה ברבות הימים ראש השודדים. הצטער המלך וכל יום שעבר צערו גבר וגדל עד אשר התאספו קרובי המלך לטכס עצה מה לעשות להחזיר את בן המלך למוטב ולארמון ולהיות עם אביו ואולי אף לרשת אותו. המלך בחר למשימה הזו את השר הבחיר ביותר שהוא ילך להביא את בן המלך מהשפל אשר הוא נמצא בו, הלך השר הגדול עם גדוד של חיילים ושכן את אוהלו מול מערת השודדים, חיכה השר יום שלח שבן המלך יצא והנה לא יוצא, עוד יום ועוד יום ולא יצא, כעס השר ואמר: אפילו שהוא בן המלך אני שר בחיר והוא היום ראש השודדים אין זה מכבוד הממלכה ולא מכבודי להמשיך לחכות לו. קיפל השר את כל הגדוד וחזרו לעיר. המלך שמע והצטער מאוד.
עברו ימים, שוב את המשימה נתנו לשר אחר ללכת, השר השני אמר אני לא אלך כשר עם צבא אלא כאדם פשוט ואתחבר לבן המלך ואז יהיה אפשר להחזירו לעצמו. הלך השר השני וכאשר נכנס למערת השודדים הקלות והפתיחות והעוללות נעמה לו מאוד ונשאר להיות חלק ממנם.
עברו ימים והשר שהלך לא מגיע, המלך ושריו שלחו לברר היכן הוא והנה שמעו שהשר נהיה חלק מחבורת הלצים והשודדים, המלך נפל ברוחו וצערו היה כפול ומכופל גם השר הראשון לא הצליח! השר השני סטה ונהיה חלק ממנם. ומה יהיה עכשיו, המלך שקע בדיכאון ובדכדוך גדול.
עברו ימים ושוב עלתה עצה לשלוח שר מיוחד עם מידות נעלות שהוא ילך למשימה הזאת, המלך קרא לשר והסביר לו את הבעיתיות ואת צערו הגדול, השר ביקש כחודש להתכונן למשימה, הלך לרבו ושאלו: רבי תיתן לי עצה מה אני אעשה בכדי לא להכשל במשימה אשר קודמיי נכשלו.
ענה לו הרב: תעבוד על עצמך להיות אתה באמת לא לחקות שרים, רוזנים, מלכים או לחקות תאוות ועוללות, יש לאדם שני יצרים יצר הטוב ויצר הרע פעמים האדם מזדהה עם היצר הטוב ועושה טוב פעמים מזדהה עם היצר הרע ועושה רע, אתה תהיה עצמך, לא גינוני מלוכה, לא גינוני שררה ,לא ללכת כאיש רשע חלק ממנם וכך להכנס בתוכם אלא תהיה אתה.
אחרי עבודה של שבועות יצא השר בלבושו הרגיל בלי שומרים ובלי עוזרים ובלי גינוני שררה וכך הצליח במשימתו.
הנה ימים אלו ימי הספירה אסורים בחדש, אסור שירה וזימרה, לא מתחתנים וכו' וכו'. הקב"ה נתן לנו את הימים האלו להיות אנחנו, לא לבלבל את דעתנו בחדש, לא לבלבל את דעתנו בזימרה ושירה, לא בשררה אלא להיות אנחנו עצמנו וכאשר האדם נהיה הוא ואינו מחקה שום אדם רק אז יכול להצליח במשימתו להתקרב לתורה הקדושה.
הרבה אנשים יצאו למשימות והפסידו משום שחיקו אנשים אחרים, ימים אלו הם ימים של הכרה פנימית של עצמנו להיות עצמנו ומה שחסר בנו ולא מושלם לתקן ולהשלים וכך להכנס למתן תורה בשלמות ולהיות כלי קיבול לקבל את תורתנו הקדושה.
| |
בס"ד
רבי יוחנן בן זכאי שואל את תלמידיו: "צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם" ותלמידיו עונים לו,
אחד אומר "עין טובה", שני אומר "חבר טוב", שלישי אומר "שכן טוב",
רביעי אומר "הרואה את הנולד" ולבסוף החמישי אומר "לב טוב", אמר להם רבי יוחנן בן זכאי: "רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם".
והוא סובר שהדרך והמידה הטובה לאדם היא "לב טוב".
והנה כשנתבונן בעומק דברי רבי אלעזר בן ערך- לב טוב
נמצא שהלב הוא הפתח לכל חיי האדם, כאשר האדם בעל לב טוב וחייו הם על הצד הטוב של לב טהור האדם כלי קיבלו לקבל את הטוב ביותר והלב הוא המשכן להוביל את האדם לדברים הקדושים והטובים ביותר.
ודוד המלך אומר בתהילים נ"א: "לב טהור ברא לי אלוקים", אם הלב טהור אז "ורוח נכון חדש בקירבי", יכול האדם לקבל רוח נכון להכנס ולהתחדש בקירבו.
והנה "לב טוב" בגימטריא יוצא מ"ט כנגד 49 שערים, כנגד 49 ימים של ספירת העומר, העבודה של ספירת העומר להביא את האדם ללב טוב ואז יכול לקבל את התורה הקדושה ביום החמישים בשבועות.
ולכן יטהר את ליבו וידע האדם שהלב הוא כמו מכונית אשר כמה שיותר מעמיס בתוכה נהיית כבדה וקשה ליסוע בה לכן יקל על ליבו ולא יזכור וישמור וינטור בליבו לשום אדם משום שמה שמשאיר בליבו מכביד עליו ומזיק לו נזק גדול ביותר.
וידע האדם שהלב הוא כמו מחסן והאדם אוסף את כל הצער שלו והכעסים אל תוך הלב והמחסן הזה אוזר ריח רע מאוד, הוא כמו בית סגור ועם הזמן הופך לחדר אשפה ואיך יוכל לעלות ולהתעלות, כל דבר חדש עובר דרך החדר עם הריח הרע וריח רע נדבק בו.
תטהר את ליבך גם אם הצדק איתך ואז הטוב שיכנס יהיה נקי ובהיר ובריר ולא פגום.
וזה העבודה של הימים האלו להגיע "ללב טוב" שכל המידות הטובות של תלמידי רבי יוחנן בן זכאי כלולים בו.
הקב"ה ישמח אותנו ונזכה ללב טוב.
"וטהר ליבנו לעבדך באמת".
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
| |
הרב יאשיהו יוסף פינטו - שבע יקום צדיק
בס"ד
"שבע יפול צדיק וקם".
ימי הספירה הם ימים מורכבים ביותר והם ימים של ירידה בכל המובנים.
אך צריך האדם לדעת יסוד גדול ההבדל בין צדיק לרשע, רשע ירידה ונפילה הוא האסון והחורבן שלו ואין לו ממנה תקומה כאשר רשע נופל כהמן וככל הרשעים אשר היו בהיסטוריה לא קמו יותר, כפי שאמרה זרש להמן: אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות ליפול לפניו וכו'. אך צדיק הנפילה היא חלק מהעליה, שבע יפול צדיק וקם, משום שכאשר רואה הצדיק נפילה או זמן קשה מבין הוא שזה סימן מהקב"ה לשנות את דרכיו ולישר את אורחותיו או שאלו יסורים של אהבה ומיד את הנפילה והזמן הקשה מתרגם הצדיק לעליה גדולה ולפתח של התחלה חדשה. וזה יסוד: הנפילה של הצדיק היא התחלה של העליה והפסגה, של הרשע היא התחלה של נפילתו.
וכך ימים אלו הם ימים של ירידה אך הם ההתחלה של העליה הגדולה, הם ימים של ירידה אשר הם בגדר שבע יפול צדיק וקם והקימה היא מתן תורה.
וכך ילמד האדם מוסר לנפשו לכל ההתמודדויות של החיים, הימים והשעות הקשים הם הפתח של השינוי וההתחלות הגדולות, השיעבוד במצרים הפתח של מתן תורה והיותנו עם הנבחר, גזרת המן לאבד את עם ישראל היא הפתח של בית שני וכל הנסיונות והרדיפות הקשות של דוד המלך היו ההתחלה של מלכות בית דוד.
וזה נקרא הכסא דחיותא כשזורעים באדמה גרעין מרקיב הוא עד נקודה האחרונה בו ומשם מתחיל הצמיחה של עץ גדול.
אף אנו בימי הספירה נדע שזמן זה הוא התחלה של בניה גדולה.
ועם האמונה והתקוה החזקה הקב"ה יצמיח ישועה לכלל ולפרט ונזכה לאור גדול בקרוב ממש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
