אני פשוט לא מבינה.
יש שיגידו שאפילו מבולבלת , אבל אני אומרת שאין הגדרה למה שקורה פה עכשיו ואצלי בראש.
באתי לסגור כי ידעתי שתהיה שם,
חשבתי עלייך השבוע ואמרתי שאני רוצה לראות אותך וכזאת אני - קיצונית .
אז נסעתי עד הפאקינג דרום כדי לראות אותך , בין היתר כמובן.
ואתה לא ידעת, חשבת שזה במקרה.
באיזשהו שלב הצטערתי על זה - לא היה לי כיף לראות אותך ולדעת שאתה לא שלי יותר, גם אם במודע קמתי והלכתי , גם אם במודע אמרתי לך שאני לא רוצה אותך יותר.
אבל לראות אותך ככה, אדיש אליי, במקום שבו חווינו הרבה רגעים, אחרי שבוע שחשבתי עלייך , שחסרת לי .... זה שיגע אותי.
לראות אותך על מדים, לראות את המקום שיכולנו להיות בו יחד אם לא הייתי עוזבת. ומה אם לא הייתי עוזבת ?
כאדם הפתטי שאני, ביקשתי שנשב ונדבר
תכלס לא ידעתי מה אני אגיד חוץ מהמשפט שחזרתי עליו כאילו יש לו משמעות - "אני מתגעגעת" .
והנהנת , לא הגבת. רציתי לשמוע אותך אומרים את המילים האלה גם, ובסוף כשהן יצאו הן היו אמיתיות. אבל מעבר לזה לא אמרת דברים.
רציתי שתשאל אותי מה אני רוצה ממך ונמנעת מזה ובצדק.
אני מנסה להבין את המצב שאתה נמצא בו, אני רוצה לדעת מה אתה חושב , אני רוצה להאמין שכשאתה אומר לי שזה עניין של זמן, ויום אחד אני לא אתגעגע יותר אני רוצה להאמין שאתה לא מתכוון לזה.
וכמובן שבסופו של דבר גם התנשקנו ונזכרתי כמה התגעגעתי גם אל השפתיים שלך והזקן המקסים הזה, זה פשוט הרגיש כמו משהו שצריך לקרות וזה הרגיש טוב וזה הרגיש במקום , וזה הרגיש כמו געגוע.
ואחרי כל הרגעים האלה גם ראית אותי בוכה, והיית שם כי אתה אתה, ועצם הנוכחות שלך הרגיעה אותי.
אבל גם הרגשתי פתטית כאילו ניסיתי לקנות אותך עם הדמעות שלי, אבל זה לא נכון, הן פשוט היו שם והן כרו בור גדול בינינו. ראיתי שזה בלבל אותך עוד יותר, חוץ מכמובן הדיבור הלא ברור שלי על הרגשות הלא ברורים שלי , ואיך שפשוט יצא לי מהפה שטף של מילים שאין לו שום משמעות או סדר, שפשוט לא ידעת להתמודד איתו ונראה שגם לא ניסית כ"כ.
אמרת שנדבר על זה.
אמרתי לך אוף. אין לי מה להגיד יותר.
היה שלב שפשוט ישבנו ובהינו אחד בשני.
אני רוצה שנדבר על זה, ואני רוצה שתזכור את זה.
אמרת לי שאני לא יכולה לצפות להיות עם מישהו ולא להיות איתו 100 אחוז כמו שניסיתי איתך. פזלתי הצידה וחיפשתי אנשים אחרים. מטומטמת.
לא יכולה לעשות לך את זה יותר, לא מגיע לך בשום צורה. אבל אני גם רוצה להיות אגואיסטית ולעשות את זה למען עצמי כי אני רוצה אותך.
רק תזכור שאמרת שנדבר. רק תשלח לי הודעה ושאני לא אתפתה לעשות זאת.
שמישהו יגיד לי משהו מועיל חוץ מ- זה סימפטום ידוע ומוכר של אחרי פרידה.
מפחיד אותי לקפוץ למים, מפחיד אותי לאבד אותך, מפחיד אותי שנחזור ואזכר למה עשית את זה, מפחיד אותי שלא תרצה שנחזור בכלל. מפחיד לי שהבנת שאני משוגעת אחרי אותו הערב, מפחיד לי מה חברים שלך
יחשבו ואיך הם יגיבו, מפחיד לי להגיד לך שאני חושבת שיש לי הרבה רגשות כלפייך ואני לא יודעת מה לעשות איתם .
רוצה לדעת מה זה להיות 100 אחוז. אבל אני גם רוצה שיבטיחו לי שאני מסוגלת.
רוצה לדעת מה זה להיות 100 אחוז איתך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Arkenstone