את מי הכי הייתי רוצה לפגוש?

וואו... שאלה קשה.

כל כך הרבה אנשים שפספסתי, כל כך הרבה אנשים שהלכו לי בלי פרידה ראויה...

אבל עדיין, הכי הייתי רוצה לפגוש את סבא שלי.

אף פעם לא פגשתי אותו. נעצר לו הלב בדרך לעבודה.

אני רק יכול לדמיין... פעם אחת חלמתי עליו. חלמתי שכולנו יושבים ביחד מתחת לסוכה (אפרופו סוכות), צוחקים ונהנים..

את הקבר שלו השחיתו. קילפו את התמונה. אני זוכר עוד שהיינו שם, איך אמא שלי בכתה..

אם היה אפשר, הייתי רוצה, שיבוא לחמש דקות. חמש דקות זה כל מה שאני צריך. 

לדבר איתו, להכיר אותו, לחבק אותו, להריח אותו...

אבל אי אפשר, ואצטרך להסתפק בסיפורים.

אבל תמיד אפשר לדמיין ולחלום...