עצוב לי שזאת מה שהמדינה שלנו הפכה להיות,

שילדים הולכים ברחוב ומרביצים לזקנים,

שילדים הורסים לעצמם את החיים ומתחילים לשתות בכיתה ו',

מתחילים לעשן בכיתה ה',

אתה מסתכל על אחד לא נכון 20 באים אלייך,

זה עצוב לי שאני לא יכול ללכת בבטחה ברחוב,

במדינה שאמורה להיות הארץ המובטחת,

הקדושה, הטהורה,

מה שהם כלכך מאמינים בו...

אמא שלי אמרה לי שאנחנו כאן בזכות.

איזה זכות? הזכות לזה שאני הומו אז אני צריך לפחד?

שאני קשיש אז אני צריך לפחד?

שאני בנאדם פשוט שבמקום הלא נכון בזמן הלא נכון אז אני צריך לפחד?

זה עצוב לי כל כך. 

ועצוב לי כלכך שבבצפר הכל זה מתמטיקה, מבחנים, בגרויות, עבודות

לאפחד לא אכפת מהחינוך!!!! ממה שהילדים האלה גודלים להיות!!!

דרך ארץ קדמה להכל.

זה נוראי שהמדינה הזאת הפכה להיות ככה.

רק אני רוצה לראות את מי שיתחיל את השינוי...