שבת בצהריים , השעון מעורר מצלצל ... מנסה להרים את הראש מהכרית ולפתוח את העיינים .
צריך לקום לעבודה .
יושבת על המיטה עם בחילה ונרדמת שוב
צ'ייסר אחד יותר מידי .
ההרגשה הזאת הכתה בי ככה פתאום ,משום מקום
הרגשתי הכי חרא שבעולם
ובאותו רגע יותר משרציתי לישון רציתי שתבוא.
שתחבק אותי שנישן כפיות ותנשק כול חתיכת עור פנויה בפנים שלי
ממש כמו פעם.
ואז הבנתי שזה לא הולך לקרות,
יותר אף פעם
הרגשתי עוד יותר חרא
רציתי לטבוע
אחרי פאקינג שלוש חודשים שחשבתי שהייתי מאושרת . שהתגברתי עלייך .
מתברר שלא
בכלל לא
יום שני היום . עדיין מרגישה חרא
