מחר היום הראשון ללימודים. להתעורר שוב כל בוקר ברבע לשש. לפגוש כל יום מחדש את אותם האנשים ולהתחיל לחיות באותה השגרה.
זה קצת קשה להיכנס לשגרה אחרי חודשיים ספונטניים. הייתה לי שגרה מסויימת, אבל רק במידה, כל יום היה משהו אחר.
עברתי הרבה החופש. למדתי מהרבה אנשים, התבגרתי והכרתי אנשים חדשים. גיליתי בי צדדים שלא ידעתי שקיימים בי, ומסתבר שרק אנשים מסוימים יודעים איך להוציא את הצדדים האלו ממני.
התחלתי להיות יותר אופטימית, יותר רכה, פחות קוצנית ועצבנית. התחלתי לקחת דברים באיזי ולזרום עם מה שהולך. התחלתי להיות פחות תלותית, פחות קנאית, יותר חופשיה. הבנתי הרבה דברים חדשים.
בסה"כ זה נדמה לי שעברו רק שבועיים- שלושה מתחילת החופש, אבל זהו, עוד כמה שעות אני צריכה לקום ולהתארגן לבית הספר, להתחיל להתרגל לעובדה שהאנשים שהייתי רואה כל יום, והמקומות שהייתי בהם כל יום כבר לא יהיו חלק משגרת היום יום שלי.
אני גם צריכה להתחיל להתרגל לעובדה שאני אראה את חבר שלי רק כמה פעמים בשבוע ובסופ"שים, במקום פחות או יותר כל יום.
בלי שיחות עד אמצע הלילה בסקייפ, בלי לראות עוד פרק אחד בסדרה לפני השינה, בלי להתעורר בצהריים ולהחשיב את זה בתור בוקר.
ממחר אני אצטרך להתרגל לכמה אנשים חדשים בכיתה, מורים חדשים, מערכת שעות חדשה.
החופש הזה עבר מהר מדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
