לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא חייב.

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2012

הילדים העצובים


הם איתנו בכל מקום

לעולם בלתי נראים

תמיד שם, תמיד מרכז העניינים

החיוך לא יורד מהפנים. 

רק כשהם לבד ואין עוד צופים

פורצים החוצה הילדים העצובים.

 

ואיך תזהה ילד עצוב?

הוא מבחוץ חיוני ולכולם חשוב

הוא לא מראה את האובדן

תמימות ילדות, אהבה וחורבן

הכל מבפנים בוער וכאוב

הילד לא מפסיק להיות עצוב

 

אני עצמי ילדה עצובה

דמעות לא רואים גם כשאני קרובה

את הדם שומרת לעצמי.

רק לי יש זכות לפגוע בי.

זאת המגננה הדורשת הקרבה

אשר עוטפת את הילדה העצובה.

 

יתומים עזובים כואבים בודדים

כולנו דומים, ילדים עצובים.

נגב את הדמעות, לא ינגב לך אחר

הילד העצוב דינו לבד להשאר

בחרוזים וצבעים הילדים מתכסים

הסתתרו, ילדים עצובים.

 

למרות שאותם מחבקים ואוהבים

הילדים לעולם לעולם עצובים.


נכתב על ידי , 1/12/2012 03:57   בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,044
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAmbrosia אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ambrosia ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)