הם איתנו בכל מקום

לעולם בלתי נראים

תמיד שם, תמיד מרכז העניינים

החיוך לא יורד מהפנים. 

רק כשהם לבד ואין עוד צופים

פורצים החוצה הילדים העצובים.

ואיך תזהה ילד עצוב?

הוא מבחוץ חיוני ולכולם חשוב

הוא לא מראה את האובדן

תמימות ילדות, אהבה וחורבן

הכל מבפנים בוער וכאוב

הילד לא מפסיק להיות עצוב

אני עצמי ילדה עצובה

דמעות לא רואים גם כשאני קרובה

את הדם שומרת לעצמי.

רק לי יש זכות לפגוע בי.

זאת המגננה הדורשת הקרבה

אשר עוטפת את הילדה העצובה.

יתומים עזובים כואבים בודדים

כולנו דומים, ילדים עצובים.

נגב את הדמעות, לא ינגב לך אחר

הילד העצוב דינו לבד להשאר

בחרוזים וצבעים הילדים מתכסים

הסתתרו, ילדים עצובים.

למרות שאותם מחבקים ואוהבים

הילדים לעולם לעולם עצובים.