להיות אימא

אני חושבת ששום דבר לא באמת יתאר את היצר האימאי שלי.

אני עובדת עם ילדים במשרה מלאה כבר המון שנים מהילדות שלי, אני חולקת את היומיום שלי עם ילדים באופן קבוע.

אני לא גננת מוסמכת אבל אני חושבת שאני לא היחידה שתחשוב שאינ יותר "גננת" מרב הגננות.

אני בת 24 וחצי וכבר בחרתי זרע ובקרוב אעשה את ההזרעה הראשונה שלי.

כשהתחלתי לחשוב בעצם למה לא? "למה לא" להביא ילדים לעולם מעכשיו..?

אני יודעת שאבא לא יהיה להם. אני לסבית, וזוגיות תגיע, אני לא הולכת לגדל את הילדים שלי לשארית חיי ללא בת זוג, מה שאומר  שלא אגדל אותם לבד, כנראה עם ילדיה של בת זוגי.. שתגיע..

הא.. וכמובן.. תינוקות עולים המון, המון כסף. יש לי אותו. את הכסף המבוקש.

תמיכה? הורים, חברים, והזמן יוכיח את עצמו. 

אני מחכה לרגע שהתינוק יהיה בידיים שלי ואני אדבר אליו בקול שקט ויגיד לו, אני אוהבת אותך, כבר המון זמן.

בקרוב אימא.