כן כן, חזרנו בפרק השני של הסאגה המוצלחת דברים שמוציאים אותי מדעתי. למי שלא זוכר את הפרק הראשון מומלץ לרענן. 
 

1. חתולים- אני יודעת שאני מאבדת הרבה נקודות אצלכם קוראי, כי רובכם, מה לעשות אוהבים את היצורים הפרוותיים המכוערים האלה. אבל בגלל שאנחנו לא משחקים כאן בינגו, הנקודות שלכם לא מעניינות אותי. לא סובלת את היצורים האלה, את המיאו המתלהב והדורש תשומי שלהם, את הפיפי והחרא המגעילים שלהם ואת עצם הנוכחות שלהם בין הרגליים שלי. לא סובלת אותם. ושלא תחשבו שלא ניסיתי. כששכרתי דירה בחיפה, במהלך התואר הראשון, בעלת הדירה החביבה שלי (וכן בעלת כ- 100-150 חתולים בממוצע-לא ברור כמה) שגם היתה במקרה חברה באגודת חובבי החתולים (כן..כן..יש דבר כזה. קשה להאמין שאגודה כזאת כבר קיימת שנים ולשמנים רק עכשיו נפתחה...) הכריחה אותי לקחת "חתולה שקטה ומקסימה, יפהפיה שאי אפשר שלא לאהוב" נשבעת לכם כל מה שרציתי לעשות כל היום זה לבעוט בזונה. לא תגידו לא השקעתי בה, קניתי לה את הקופסא עם החצץ (שגרם לדירה שלי להריח כמו משתנה ציבורית) אוכל מיוחד לחתולים, ויטמינים, צעצועים מיוחדים, מה שתרצו. הוצאתי עליה כסף אבל מה לעשות, בתור חובבת בעלי חיים לא התחברתי לחתולה הזאת ולאף חתול אף פעם. לא רק זה, לפעמים כשהם קופצים לי לכביש, האניסטנקט שלי הוא לפגוע לא להתחמק (ס-ת-ם! מה אתם לוקחים את זה קשה??). בקיצור, שונאת את היצורים האלה ולא משנה כמה מיילים של חתולים פרוותיים ומתפנקים אני אקבל זה לא מעניין אותי אז תחסכו את זה ממני ותזכרו שהרפלקס הטיבעי שלי כשאני רואה חתולים, זה או לבעוט בהם או לשבת עליהם אחד מהשניים (אלא אם כן אחד כזה נמצא בקומה גבוהה ואז סדר העדיפויות משתנה).
 

 2. מוזיקה מזרחית- לא אין לי בעיה עם השורשים שלי. אני גאה בהם ואם לא היה כזה בלאגן במרוקו עכשיו כשכל יום מת עוד יהודי אחד, בחיי שהייתי נוסעת לטיול שורשים. אבל לא יעזור לכם כלום, לא סובלת את המוזיקה המתבכיינת של כל הביטרים והחדדיות למינהם. לא עושה לי את זה.  לא מעניין  אותי. לא רוצה לשמוע.

3. פרג'ידים- הכוונה לא רק לאנשים שלא אוהבים סקס (עד כמה שזה אפשרי) אלא לאנשים שהם צנון אנושי. משעממים, חד גוניים, אפאטים, אדישים וסתם פסיכופאטים אובססיבים-קומפולסיבים (שהם, דרך אגב, הכי מסוכנים! וכשאני אומרת מסוכנים אני מדברת על הנערים האלה שמורידים חופשי חמישים- שישים אנשים עם שוט גאן (קורה בעיקר בארה"ב), שאחר כך אומרים עליהם המורים וההורים שלהם "כמה קשה להאמין, הוא היה כל כך שקט ועדין. לא צייץ. לא דיבר מילה. איך...איך הוא עשה דבר כזה...?).  ואם לרגע נחזור לסקס של ההתחלה, הלוווווווווו???? רק על זה הייתי שולחת אתכם לפסיכולוג (ושבאותה הזדמנות יסדר לכם את הרצון להרוג מאסה של אזרחים תמימים. תודה. )

4. שקרנים- כולנו משקרים. שקר כאן שקר שם. יש כאלה שהם שקרנים פטולוגים. כל מילה שניה שקר. הם לא יכולים להעביר יום בלי שקר. גם אני הייתי משקרת לא מעט בעברי. היום כמעט ובכלל לא. רק דברים כאלה שחייבים ("איחרתי כי נתקעתי בפקק" וכאלה). אבל יש את האנשים האלה שימציאו על עצמם סיפורים שלא היו מביישים את מק'גיוור. אני לא מדברת על המפגרים האלה ברשת שאומרים לכם שהם חתיכים הורסים ובסוף מגיע לכם צלופח לא מהעולם הזה (אלה סתם מפגרים), אני מדברת על אלה שהדבר היחיד הנכון שיוצא להם מהפה זה השם שלהם (וגם זה לא תמיד). על זה אני אומרת: "גט אה פקינג לייף!!!".

5. אוהבי שמנות בארון- כבר דיברתי עליהם אמנם, אבל די נמאס כבר! צאו מהארון! יחיי החופש!!! (אם לא לפחות לכו עם איזה סימן כדי שנדע זונות!) סקס איכותי מובטח!

6. גורמה פלצני- אוכל משובח אני אוהבת. מאוד. מה זה אוכל משובח? אוכל שנעשה ממוצרים איכותיים, טריים ורעננים. אוכל שנעשה בטוב טעם ולא בפלצנות היסטרית.  מה זה פלצנות היסטרית? להלן כמה דוגמאות:

* פאייה שחורה ים-יבשה ( ואאט דה פאק??? אמיתי בחיי יש שם כזה!)

* בקר בג'ינג'ר וגרגיר נחלים (גרגיר נחלים???סאאאמק!)

* אוכף ממולא פסטו זעתר (נו נשבעת לכם זה אמיתי! תגידו אוכף זה לא הדבר   הזה ששמים על סוסים בד"כ?)

* תבשיל ריאות עם פלפלים יבשים חריפים (אלוהים ישמור!)

* עלי גפן ממולאים בחלבה ושזיפים בשמן וניל והל ( לא ממציאה כלום! וכל מילה מיותרת).


7. מתמטיקה-  המקצוע שרק בגללו חשבתי לעזוב את התיכון בכיתה י' (עד שגיליתי שיש דבר כזה 3 יחידות) אף פעם לא אהבתי את המקצוע הזה, לעולם לא אוהב אותו ולעולם לא אבין את אלה שמתוך בחירה הולכים לעשות בזה תואר. כמה שאתם מוזרים! ולאלו מכם שסובלים מזה עד כדי כך שהם חושבים לפרוש לפנסיה בגיל 16, יש חיים גם אחרי שלוש יחידות מתמטיקה (תואר שני זוכרים??)אל תקשיבו לכל אלו שמפחדים אתכם! גיל ההתבגרות מספיק קשה! ואם משהו יגיד לכם משהו תשלחו אותו אלי אני כבר אאכיל אותו בכח טריגו ולוגריתמים ינעאל אבוק!
 
8. אובססביית-רזון- מכירים את הבחורות האלה שבכל מקום שיש בו מראה הן תסתכלנה על התחת שלהן ותייבבנה על כמה שהוא גדל, למרות שכל מה שיש שם זה זה חתיכת בשר עלובה ומדלדלת שתלויה לה על עצם חדה וכל קשר אליה ואל שומן מיקרי לחלוטין? להן אני רוצה להגיד: "סתמו את הפה שלכן מפגרות! לכו תאכלו משהו כי תחת שטוח זה תחת מכוער! וצאו מהסרט שאתן חיות בו!".

אני אפילו לא אתחיל לדבר על החברה בה אנו חיים כי אתם כבר יודעים את העמדה שלי. אבל חליק אנשים! אז מה עם עליתם שני קילו?? מה זה המשטר המטורף הזה?? תאהבו את עצמכם ואת הגוף שלכם כמו שצריך ואני מבטיחה לכם שיהיה בסדר.

9. נעליים- לא אוהבת אותם. לא מבינה למה צריך לנעול אותם (פרט למצבים שמאוד חשוב להיות קצת יותר גבוה) ואם זה היה תלוי בי הייתי פוטרת את כל העולם מהרעיון הטיפשי הזה שצריך נעליים. אוקיי אז אתה צריך ללכת קצת, חם בריצפה, סבבה שים נעליים. אבל למה צריך אותם במשרד? או בבית ספר? אולי גם ככה אנשים ילמדו לא ללכלך ולזרוק שטויות על הריצפה.

10. קוטרים- יאללה תפסיקו לבכות כבר נודניקים!  רק רוח וצילצולים אתם יודעים לעשות. רק בוכים ומקטרים, מקטרים ובוכים כל הזמן. תסתפקו במה שיש לכם ותסתמו את הפה! כלבת!

 ואל תגידו שלא אמרתי לכם!