 כינוי:
לאור הירח - סיפור בהמשכים מין: נקבה פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2012
פרק 2
היי בנות..הפרק השני של הסיפור הגיע. מאחר שבטח לא הבנתן כל כך את הפרק הראשון, אז החלטתי לכתוב היום את השני. פרקים יועלו כל יום בשבת. תהנו.
מהפרק הקודם-
"אז איך היה היום הראשון של אחותי הקטנה בלימודים?" שאל אוליבר בחיוך. "סבבה" אמרתי וזרקתי את התיק בחדר. "שיר עוד לא כאן" אמר אוליבר וקרץ לי, וכל שמחת החיים שלי התפרצה בבת-אחת. נכנסתי לחדר האמבטיה, מרקדת. הפעלתי את המים החמים ונכנסתי, שוקעת עד הצוואר בבועות וקצף של סבון מרגיע. יצאתי, מחייכת ורגועה. אך משהו הקפיץ אותי וגרם לליבי לדפוק מרוב פחד מתחת לחולצתי. הודעה אחת, פשוטה. "היה לך יום טוב יפה שלי? אימא"
פרק 2:
שפשפתי את עני בכפות ידי. אני מדמיינת, זה לא הגיוני, אמרתי לעצמי. אך כשפקחתי אותן ההודעה נשארה, כתובה על המראה. אולי שיר מותחת אותי? לא, הייתי שומעת אותה נכנסת..עצמתי את עני שוב, אך ההודעה לא נעלמה. היא נותרה על המראה. לקחתי את המגבת ושפשפתי את המראה, שהייתה מכוסה כליל באדים. ההודעה נעלמה. זיעה קרה כיסתה את מצחי וצמרמורת עטפה את גופי. לא צמרמורת של קור, צמרמורת של פחד. יכול להיות שאולי..? הרגשתי מסוחררת. ניגבתי את גופי, לבשתי את בגדי הבית ויצאתי. "את נראת נסערת, קרה משהו?" שאל אוליבר. הנדתי בראשי "אני רק עייפה" שיקרתי והלכתי לחדר.
***
"קלוד! ארוחת ערב!" צעק אוליבר. "אני תכף באה" צעקתי כתגובה. "אל תהפכי לי לשיר" צעק אוליבר. פתחתי את הדלת ויצאתי. ריח של ספגטי ברוטב עגבניות חדר לאפי ופי נמלא רוק. בטני קרקרה בעוצמה. "את גוועת" אמר אוליבר והניח צלחת גדושה בספגטי ברוטב אדמדם מולי. לקחתי את המזלג וסילסלתי את הספגטי. "כמו איטלקייה" אמר אוליבר והתיישב לידי, על פניו מבט רציני מתמיד. "קלוד, רציתי לדבר איתך על מה שקרה בלילה" אמר. יופי, חשבתי ביאוש, עכשיו אני לא יכולה להתחמק. "את מתגעגעת לאימא?" הבטתי בו לרגע, ואז הרגשתי שאני מתפוצצת. "מה אתה חושב!? שקל לי?" צעקתי עליו ובלי שהתכוונתי, הדמעות פרצו מעני. רצתי לחדר. כבר לא הייתי רעבה. נעלתי את הדלת, נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות. אחרי חצי שעה נרגעתי מהסערה שתקפה אותי. מה עובר עלי? החלפתי את מצעי המיטה שלי, שהיו רטובים בדמעות וספוגים בנזלת. קול דפיקה על דלת חדרי הקפיץ אותי. "קלוד, אני יכול להיכנס?" זה היה אוליבר. פתחתי את המנעול. גם בלי להביט במראה יכולתי לדעת שפני אדומות, עני נפוחות ושערי פרוע. "מה?" שאלתי בקול מיואש.
"תראי, אני יודע שהייתי קצת חסר-טאקט..לא הייתי צריך לשאול אותך ישר"
"קצת?" לא יכולתי להתאפק.
אוליבר הביט בי בעניו היפות והעצובות. "אני מצטער קלוד, לא רציתי שזה מה שיקרה. גם אני מתגעגע אליה"
"אני מצטערת שהתפרצתי אליך" אמרתי בקול חנוק. "את רוצה לסיים את הספגטי?" שאל בעדינות. הנהנתי והלכתי אחריו למטבח. אותו רגע נכנסה שיר לחדר, וכשראתה אותי, פרצה בצחוק. "ליצנית!" מילותיה דקרו אותי כמו סכינים ושוב חזרה הבחילה לגופי. בלי להבין מה אני עושה, קפצתי אליה והעפתי לה אגרופים ובעיטות "את מטומטמת! את סתומה ומפגרת!" צרחתי עליה וקיללתי. צלילות דעתי אבדה. אוליבר ניסה להפריד בנינו, אך אני לא הייתי מוכנה להרפות. רציתי להחזיר לה על כל מילה מרושעת שאי פעם העזה לצאת מפיה. "סתומה!" צרחה עלי שיר והעיפה לי בעיטה בבטן. העפתי לה אגרוף לאף. שובל דם פרץ מאפה. "תראי מה עשית לי!" צרחה ורצה לשרותים. אוליבר רץ אחריה. אני נשארתי בחדר המטבח, רק אז שבה אלי צלילותי. מה עוללתי? על ידי הימנית הייתה שריטה ארוכה שדיממה, בטני כאבה מעוצמת הבעיטה של שיר. שערי היה פרוע ותחושת מחנק בגרון שהייתה מוכרת לי מאוד שבה אלי.
"קלוד, שיר, לחדרים שלכן. קלוד, תאכלי שם" אמר אוליבר בטון תקיף שמעולם לא שמעתי אצלו. לקחתי את צלחתי הגדושה בספגטי בהפגנתיות, נכנסתי לחדר וטרקתי את הדלת בעוצמה. נשכבתי על המיטה ושוב התחלתי לבכות, מתפללת שיגמר כבר היום המעצבן הזה.
***
אחרי שעה התחלתי לחוש רגשות אשם על כך שפגעתי בשיר. דפקתי על דלת חדרה. "מי זה?" שאלה ושמעתי את צעדיה קרובים לדלת. שפתחה, היא עמדה לטרוק אותה אך עצרתי אותה "שיר! בבקשה תני לי להיכנס!" צעקתי אך שיר טרקה את הדלת בפרצופי ונעלה את הדלת. מיואשת חזרתי לחדרי. תחושת הבחילה חדרה לגופי ורצון עז לפרוץ בבכי בער בי. אך לפתע שמעתי קול בכי חנוק. התגנבתי בצעדים זהירים לחדרו של אוליבר. ראיתי אותו מתייפח, אוחז בידו תמונה ממוסגרת. גם בלי להביט בתמונה יכולתי לדעת שזאת תמונה של אימא שלנו, הלנה כהן-לוין ז"ל
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
