כינוי:
more than just LES מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2014
beautiful girl,
don't cry,
their nasty lies can't define you.
oh so scared girl,
wipe your tears,
look what nature has planned for you.
let the show begin..
each and every one will fall in the trap fait built
leave them burning in the flames of guilt
one day they'll be sorry they met you,
one day. too late.
evil souls won't rise anymore,
through the pure souls gate.
Innocent girl,
cover your ears,
protect yourself from your own fears.
oh so young girl,
stay strong,
I promise, it won't last long.
let the show begin..
leave them burning in the flames of guilt
each and every one will fall in the trap fait built
one day they'll be sorry they met you,
one day. too late.
evil souls won't rise anymore,
through the pure souls gate.
brake your silence,
scream out your pain
you deserve better
than what ever came.
| |
את חנקת, לא השארת לי מקום לידך את נפלת, לא נתת לי לתפוס בידך
את נתת לי הכל, רק כדי לקבל הכל ויותר את שתקת, קיווית שלא אוותר
אמרת שמילים סופן להיאמר.. אבל איך? איך העזתי לדבר? איך הלכתי? עזבתי אותך, רצתי רחוק, רצתי מהר מהצל של עצמי תמיד ברחתי ילדה קטנה הייתי, וכזאת נשארתי.
את שברת, כדי שאוכל לתקן את הכלת, והלכת לאחר לרוקן
את צעקת, שלא אוכל להקשיב לעצמי את דרשת, "לא תבוא אף אחת במקומי"
אמרת שמילים סופן להיאמר.. אבל איך? איך העזתי לדבר? איך הלכתי? עזבתי אותך, רצתי רחוק, רצתי מהר מהצל של עצמי תמיד ברחתי ילדה קטנה הייתי, וכזאת נשארתי.
| |
פעם חשבתי שהחיים הם כמו סרט מצוייר בגוונים צבעוניים וקווים ברורים נרקמת לה עלילה של תמימים. תווי הפנים חלקות, אין קמטים, אין דאגות. בעלילה אין כלום מפחיד לא רואים בה את העבר ולא צופים בה את העתיד.
פעם חשבתי שהחיים הם כמו סרט מצוייר, על הספה מול האח יושב זוג הורים, אורה של האש מרצדת בליטוף על הפנים. המיטה תמיד מוצעת, הבית תמיד מוגן, פנסי הרחוב מטילים אור חמים , ששובר את העלטה שבגן.
פעם חשבתי שהחיים הם כמו סרט מצוייר, הכוכבים כולם נוצצים, פרושים כשטיח על גבי הרקיע, וירח עגול מבשר על קצו של יום שמגיע. ריח הפריחה,קולות הצרצרים, אור הגחליליות, בהרמוניה הליילית מתרפקים על חלומות.
פעם חשבתי שהחיים הם כמו סרט מצוייר, אין בהם זעם, רק כעס רגעי, אין לבבות שבורים, רק אהבת נעורים, אין בכי תמרורים אלא רק דמעות בודדות, אין משקעים, יש בעיות.
אז פעם חשבתי שהחיים הם כמו סרט מצוייר, אבל היום הסרט נגמר.
| |
|