| 11/2014
The Best Day Of My Life
קמתי בבוקר, בוקר שבת שיגרתי, אכלתי ראיתי פרק אנימה עם אחותי ואז הלכתי והתחלתי ללמוד. טוב שקר, ניסיתי לפתור קוביה הונגרית כי לא היה לי כוח לשיעורי בית, בכל זאת ניסיתי ועשיתי קצת, פתאום הילדים במושב החליטו שהם רוצים טיול, איך אני יגיד לא לטיול? כל אחד הביא משהו. התחלנו ללכת אספנו כל אחד מביתו והלכנו לשדות, קטפנו תפוזים, אשכוליות, אשכוליות אדומות וזה היה ממש טעים הגענו למקום שרצינו, מקום עם אקליפטוסים אבל היה שמה ממש מלוכלך, למה אנשים לא יכולים לנקות אחריהם?! ליכלכתם תנקו!. החלטנו להמשיך וכשהמשכנו ראינו שטח ענק של דשא, ממש כמו בסרט 'צלילי המוזיקה' זה היה כל כך יפה ומיוחד, הלכנו לחלקת אקליפטוסים לא רחוקה שראינו, וגם שם היה קצת מלוכלך, אפילו יותר מבקודם ובכל זאת החלטנו להמשיך בהליכה, ואז הגענו למקום נהדר. בין כל האקליפטוסים סוג של קרחת יער, עם שביל שמושלם למדורה ודשא מסביב. הכנו את השקשוקה צחקנו וממש נהנתי עם הילדים מהמושב, פעם לא מתתי אליהם כי הם נראו לי אנשים שכל היום בטלפון, כי מה שקרה בדרך כל כשיצאנו היו ילדים בטלפונים כל אחד אצלו, ואני לא מתה על זה, למעשה אני מדברת בטלפון עם אנשים שרחוקים ממני, בפנימיה אני מדברת עם בנאדם פנים מול פנים ולא טלפון מול טלפון. חזרה לסיפור, הכנו שקשוקה ותה שהוא היה התה טבע הכי טעים שתתי כל החיים שלי, ואכלנו ונהנו וצחקנו ואז ילד אחד אמר:"היי לילי את חדשה במושב" ואז כולם נזכרו שאני יחסית חדשה, והם אמרו שלא מרגישים כי התחברו אלי מהר, אני ממש שמחה מזה אני עדין שקטה יחסית אלי אבל זה מפני שלא נראה לי שבאמת יהיה לי נושא שיחה שבאמת יעניין אותי. כשהחלטנו שעוד מעט מחשיך התקפלנו אספנו את הזבל והלכנו כשהתקדמנו ראינו את השקיעה, מעל הדשא, ורצנו לכיף הרגשנו כמו בסרט וצילמנו את זה. ראינו את השכן שלי שיש לו מצנח ועוד מנוע שנותן לו את האפשרות לשבת ולטוס וראינו אותן טס מעלינו ואז רצנו אליו וכאשר הוא הסתובב אלינו וירד נמוך יותר אלינו אז רצנו חזרה, היה נחמד להיות כמו ילד קטן. חזרנו הביתה, התקלחתי פעמים ועדין לא ירד לי הריח של המדורה עד הסוף. לגוני היה יומולדת התלבשתי והלכתי עם עוד שתי בנות מהרחוב, כשהגענו ראינו את הילדים והלכנו אליו, זאת היתה מסיבת הפתעה, כשהגענו גילינו שהוא לא בבית. הילד שאירגן לא ידע איפה לקבור את עצמו, הוא דיבר עם אמא שלו אבל מישום מה גוני לא היה בבית. וגם אמא שלו. בת דודה שלו דיברה עם אבא שלו שיביא אותו ואז כשהוא בא הוא היה מופתע, לא הבין איך כל החברים שלו יושבים לו בסלון. דיברנו והזמנו פיצה היו ילדים שרקדו בסלון אני הוא ועוד ילד אחד וכמה פלוסים שבאים והולכים לסלון, דיברנו ניגנו בפסנתר שיחקנו עם מסוק ועשינו שטויות של חננות ואז שיחקנו ודבר כזה שמחשמל, צחקתי והיד שלי עדין רועדת, נהנתי עם גוני, התגעגעת אליו ולנגינה שלו. עזרתי לו לנקות בסוף מסכן, לא ידע ממה שקורה ונשאר לנקות לבד. לאחר שכמה הלכו נשארנו כמה ילדים ואז יצאנו כולם מהבית, ואז ילדה אחת קלטה שהחצאית של הריקודים מהבית של גוני עליה והלכתי איתה להחזיר קיוויתי להגיד לו שלום כמו שצריך, אבל לא ראינו אותו אז השארנו את החצאית בבית והלכנו כשיצאנו, יש את החלק שנועלים איתו בנעול השני בדלת והוא בלט וברוב טיפשותי נתקעתי ישר בזה למזלי יש לי משקפים, והם הגנו לי על העין ככה היא היתה יוצאת, היה לי אדום קצת ובכל זאת הלכנו שתינו וכשיצאנו אמרתי שזה כואב והיא שאלה אם לחזור לבקש קרח. ברור שהסכמתי, עוד סיבה לראות אותו. עדין יש לי קראש עליו, למרות זה שיש לי חבר ואני אוהבת אותו יותר מכל אחד אבל בכל זאת קשה להתרחק ממישהו שנכנס לחיים חזק. כשנכנסנו ביקשנו קרח ולשמחתי היה רק בבקבוק כזה ואז הייתי צריכה להישאר, הילדה הלכה להגיד לאחרים ואז גוני סידר ובדק שהכל במקום בא להתיישב ואז כולם נכנסו התבאסתי טיפה, רציתי לדבר איתו אבל הם נכנסו, הם הצחיקו אותי עד שהצלחתי לפקוח את העין. בסופו של דבר כשפקחתי את העין עשו דחקה אחרונה בכך שעמדו בצדדים ונתנו לי לעבור, כי יש לי נטיה להתנגש בדברים. כולם יצאו מהבית כולל גוני נתתי לו חיבוק נשיקה בלחי, והלכתי הביתה מחוייכת ובלי להסתכל עליו. זה היה היום הכי טוב בחיי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
