אני לא יודעת איך זה ילך, אני רק מקווה לטוב ~לילי בלו

סיימתי להיות חולה אבל האחראים לא נותנים לי לחזור עד שלא תהיה לי שיחה איתם. האמת? לא כל-כך כואב לי. זה פשוט מאלוהים שנתן לי עוד יומים להתרכז בעצמי. להתרכז במה אני רוצה לעשות בעתיד. זה פשוט משהו שאני צריכה לטובת עצמי. אני מקווה שאני אכן אמצא כיוון שאני אוהבת. כרגע גם אני רוצה לחזור לקרוא באנגלית. המורה שלי שלחה לי ואני פשוט צריכה להקפיד על זה. כמו שמקפידים על ספורט. שאגב שכחתי לעשות אתמול. אני אתחיל לעשות ספורט בבוקר וככה אשחרר את זה. אני תמיד מרגישה טוב עם עצמי אחרי שאני עושה ספורט אבל להביא את עצמי לשם זה קצת יותר קשה. אני צריכה לסדר תארון שלי שוב ובכלל להתארגן על החיים שלי. אני גם רוצה לקרוא ועכשיו יש לי את היכולת. אני פשוט צריכה להפסיק לבזבז את הלילות ולישון בהם. ולא להפוך את השעות שלי כמו בדרכ. אני די מותשת. אני רוצה להתחיל פסיכומטרי. שהדבר הזה כבר יהיה מאחורי. שאני אסיים עם זה. אני אצטרך להוציא אישור לימודים. אבל אם אני לא אצליח אז כאילו לא נורא אני אנסה להוציא ג ביום הבחינה. אני רוצה כבר להיות בסדיר. אני בעיקר רוצה לדעת מה אני רוצה לעשות בעתיד. שיהיה לי כבר כיוון.

אני רוצה לעשות רשימה לצהל, של מטרות. אני צריכה לעשות סדר בחדר. בחדרי הלב והתקוות, ובחדר הפיזי.