Life mess

כול הפרקים 1-5 ברצף! 

1.ילדות-נולדתי במושב בצפון למשפחה מאוד נורמאלית ואוהבת וכול הילדות שלי הייתי טומבויי- הילדה הכי חזקה בגן ותמיד איכשהו על איזה עץ, הייתה לי אחות וכשהייתי בכיתה ה' נולד לי גם אח, בזמן  בצפר היסודי נהנתי היו לי הרבה חברים והיתה לי חברה שהייתה מאוד קרובה לליבי אני יקרא לה סופי אבל כשהיגעתי לתיכון היה סיוט! צחקו עלי כי הייתי מאוד חזקה וגם לא הייתי מתלבשת יפה זה ממש לא עיניין אותי אופנה ויופי הייתי עסוקה בספורט ובגיל ההיתבגרות שלי, הייתה לי רק חברה אחת אני יקרא לה דנה, ככה היה עד בערך כיתה ט' ושם ניפתחתי והיו לי הרבה חברות וקצת עזבתי זמנית את דנה אבל עדיין הייתי דיכאונית כבר בסוף כיתה ט' הבנתי שהדיכאונות שלי נובעים מהשיגרה אני צריכה לצאת מהשיגרה בשביל להעלים אותם, אז הכרתי חברות חדשות ושתינו וצחקנו והכרתי איזה בחור שהוא היה בתחילת כיתה ט' גם הנשיקה הראשונה שלי אהבתי אותו ריגשית מאוד הוא הצחיק אותי והיה לנו מאוד כיף ביחד, היתי מאוד צעירה אז לא היה כול כך פיזיות,הוא לא גר בארץ אז ניפרדנו והוא טס ואני רק רציתי לא לחזור לשיגרה.

2.מתחילה להבין מי אני- אז בתחילת כיתה י' החלטתי שאני רוצה לצאת למסיבה שלא הייתה קרובה לבית, ההורים שלי נורא פחדו וגם החברות שלי לא כול כך רצו ליסוע, לקחתי את דנה ואת לינה [אחת מהחברות שלי מכיתה ט'] ואת הדר [חברה שלי מהמושב] ואת מרלין [אני ומרלין הכרנו באחת המסיבות היא הייתה שם חלק מהחבר'ה ולא הכרתי אותה אישית] לפני שנסענו מרלין בא עלי ואז היכרתי אותה באמת, נסענו למסיבה הייתי שם עם בחור ששמו יוסף, אחרי שחזרנו מהמסיבה אני זוכרת שדיברתי עם חברות שלי על הערב וסיפרתי להם כמה שמרלין בן אדם מדהים, היא הצליחה להדליק אותי מאוד. שמרנו על קשר ונהינו החברות ההכי טובות והיה לנו גם חבורה קטנה, היינו אני, מרלין, לינה, ודנה. זו הייתה התקופה היפה בחיי היינו מחוברות לעוד חבורה גדולה של בנות וביחד היינו נוסעות למסיבות, ניפגשות, צוחקות, שותות ואהבתי את כולן מאוד. ערב אחד אני באתי למרלין ויצאנו אני מרלין ולינה לגנוב אלכהול מהקיבוץ שלהן [לינה ומרלין גרות באותו קיבוץ ודנה גרה רחוק לכן היא לא הייתה] ישבנו בבית של עובדות סוציאליות שפרצנו עליו ועשינו לנו ערב גברים ישבנו שתינו בירה תקענו גרפסים וצחקנו, ערב למחרת החלטנו להזמין את דנה ואת החבר שלה לשבת איתנו וגנבנו כמה וודקות מהשכנים, דנה החבר שלה ועד אחד לא ידוע לא כול כך הישתלבו בשיחה ובשלב מסויים עזבו אותנו. לינה לחצה שאני היתנשק איתה ואני הסכמתי והחלטנו שמצרפים את מרלין שישבה בצד והייתה מפוחדת, היתנשקנו שלושתינו ובסוף לינה נירדמה ואני ומרלין עזבנו לחדר ליד והיתמזמזנו, יום למחרת שוב ניפגשנו ביום הולדת של אחת החברות מאמיר בהתחלה היה קצת מביך אז אני החלטתי לצחוק על זה וכך העברתי את המבוכה, זה היום הראשון בחיי שאני חושבת שנידלקתי על מרלין, לא אהבתי אותה נידלקתי עליה אבל לא הייתי מודעת לזה, כך העברנו זמן רב ונהנתי מכול שנייה לא היה לי דיכאונות בכלל היו לי מלא חברות שאהבתי כי חוץ מהחבורה הקטנה שלנו הייתה לנו חבורה של אמיר- שדה נחמייה- ומשמר הירדן. היינו ניפגשות מידי פעם צוחקות, שותות, ובסוף מתנשקות. ערב אחד היה יומולדת לאחת הבנות מאמיר שתינו וצחקנו ובסוף אני ומרלין הלכנו לקפוץ על טרמפולינה שרנו שיר מטומטם שהלך ככה:"אני מרשמלו קופץ עד מעט היה לפופקורן" ובסוף נשכבתי לידה והיא סיפרה לי דברים שאף פעם לא סיפרה זו הייתה השיחה שמאוד נהנתי ממנה הרגשתי שלמרלין כבר לא אכפת לספר לי הכול, נכנסנו למסיבה שתינו עוד והלכנו לישון שתינו על מזרון יחיד, שכבתי לידה היסתקלתי עליה היא הייתה הבן אדם הכי יפה שראיתי בחיים שלי ולאחר כמה דקות הנחתי את הראש ועצמתי עינים ואז היא קמה ונישקה אותי וזה היה הכי כיף בעולם כי הפעם זה פעם ראשונה שהרגשתי שזה אמיתי ולא סתם. כשבאנו ביום ראשון לבצפר אמרתי לה שאני צריכה לדבר איתה והיא ידעה מה אני הולכת להגיד ודחתה את השיחה עד יום חמישי ובשיחה דיברנו על הנשיקה והיא אמרה שהיא לא זוכרת ואמרתי לה בדרך עקיפה שאני אוהבת אותה והיא אמרה:"אני חושבת שאנחנו צריכות להיתרחק אנחנו יותר מידי אחת בתוך התחת של השנייה", היא באמת צדקה היינו מאוד קרובות אבל זה היה כיף, פשוט בכיתי במשך 3 ימים וכשהגיע יום ראשון היא באה עלי ובקשה סליחה ואמרה שהיא לא היתכוונה ואני לא סלחתי כי הבנתי איזה השפעה יש לה עלי, כול פעם שניפגשנו לא צחקתי ורק רציתי ללכת, והיא כול הזמן הזמינה אותי ולאחר שבוע שבועיים זרמתי איתה ובאתי עלייה וחזרנו להיות אחת בתוך התחת של השנייה למשך שבוע וחצי שבתחילתו נסענו למסיבה מטורפת פגשתי שם בחור ששמו נימרוד הייתי איתו כול הערב ומרליין קינאה מאוד, וכשניפגשנו בבצפר היא אמרה לי שהיא צריכה לדבר איתי באתי והיא נתנה לי חיבוק ארוך ואז שאלתי על מה רצית לדבר איתי והיא פשוט היתחמקה,  ובסוף השבוע אכלתי אצלה שישי ויצאנו לטיול לגנוב אלקוהול ואמרנו ללינה שניקרא לה עד מעט, גנבנו אלקוהול ובדרך חזור היה שדה ענקי של חיטה מרלין היתעקשה לרוץ בו, רצנו בו שתינו נפלנו נשכבנו אחת על השנייה והיסתקלנו לשמים במשך חצי שעה ואז שוב היתנשקנו והפעם לא שיכורות, והפעם ידעתי זה אמיתיי! היא הפסיקה ואמרה:" נכון שאת מאוהבת בי" ואני במבוכה אמרתי כן והיא אמרה:"גם אני מאוהבת בך" היתי בשוק!.. לא ציפיתי לזה והלכנו לבית של העובדות סוציאליות והיתמזמזנו כול הלילה וסיננו את לינה.. ככה חיינו לנו כזוג לסביות שלא יצאו מהארון וכימעט אף פחד לא ידע עלינו, ואז ההורים שלי התחילו לחשוד, ואני פחדתי שהם יעלו עלינו אז הזמנתי את נימרוד ואמרתי להם שיש לי חבר, מרלין אמרה שאם הוא בא גם היא באה היתמזמזתי עם נימרוד ללא רצון וכשהיא הגיע היא סיפרה לו שאנחנו ביחד והיא היתנשקה איתו כי אני היתנשקתי איתו, ואני מאוד כעסתי עלייה ועשיתי לה שיחה שבה היא היתנצלה, נסענו למסיבה ושתינו מלא ומרחוק אני רואה את מרלין ונימרוד מתנשקים, רצתי הפלתי את מרלין על הרצפה וצעקתי עליה במשך שעה והיא היתנצלה ואמרה שהוא פשוט בא ונישק אותה והיא אפילו לא ידעה מי זה, רבנו במשך כימעט כול המסיבה ואז הישלמנו ורקדנו ביחד והיתנשקנו מול כולם והיא ישנה אצלי ובבוקר שקמנו בקושי דיברנו והיא נסעה, ושוב מצאתי את עצמי בוכה במשך יומים, באתי עליה ביום ראשון בבצפר ואמרתי לה שאני רוצה להיפרד ובגלל שלא באמת רציתי בסוף השיחה אמרתי לה מה לעשות כדי שלא ניפרד והיתנשקנו, היא היתקשרה עלי בערב אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא רק מחכה לדבר איתי ויום למחרת ישבנו כול היום יחד והיא הביאה לי את המכתב הכי יפה שראיתי בחיי, המשכנו לחיות יחד והיא היתה יומים לפני טיסה לאמריקה, באתי עלייה פרצנו לאיזה בית ילדים שתינו ביחד ובפעם הראשונה שהיא היתפשתה והיא רצתה יותר ממני ואני הזו שעצרתי את זה ורציתי לעט לעט. וזה רישמית הלילה הניפלא בחיי. יום לפני שנסעה הייתי צריכה לסוע לטיול שנתי וההורים שלי קראו את המכתב טיסה שכתבתי לה והבינו שאנחנו ביחד, אני אמרתי כן וטוב לנו ואני אוהבת אותה והתגובות שקיבלתי הם:"איכס בא לי להקיא ממך, את פאק גנטי וכו.." וזה היה היום הקשה בחיי אני שונאת טיולים שנתיים, מרלין טסה ואני שונאת את ההורים שלי הרגשתי לבד. בערב היתקשרתי למרלין הייתי צריכה אותה קצת והיא עד שנייה טסה אמרתי לה שתהנה מלא, והיא הייתה עיפה ועמוסה מדברים שהיא צריכה לעשות לפני הטיסה והפלתי עליה גם את הבכי שלי בגלל ההורים והיא הגיבה ב:"למה את מתקשרת עלי? לכי תהני עם החברים בטיול." מאוד היתעצבנתי כי הרגשתי לבד. לעט לעט הדברים היתרקחו אני וההורים פשוט לא דיברנו על זה והיתקרבתי לחברים שהיתרחקתי מהם בעיקבות מרלין, וכך חיינו לנו בחופש פסח יצאתי מהארון להרבה מהחברות שלי וכולן קיבלו את זה טוב חוץ מלינה שקינאה מאוד בקשר שלי עם מרלין [מרלין היא החברה ההכי טובה של לינה]. אני ומרלין היתכתבנו במילים יפות של:"אהובתי אני מתגעגעת" וסיפורים וכשמרלין חזרה הכול היה שונה, היתקשרתי עליה בהיתלהבות שהיא בארץ, והיא אמרה לי שהיא צריכה להיות קצת עם המשפחה, לעשות עבודות ועוד סידורים, ידעתי שזה לא המרלין שאני מכירה המרלין שלי היתה באה עלי ראשונה לפני הכול. כשהגיע בצפר היתקשרתי עליה שוב בהיתלהבות שהיא בארץ והיא אמרה לי שהיא יושבת עם חברה ואמרתי לה:"מרלין אני לא מבינה את הקטע כול החודש את כותבת לי שאת מתגעגעת ומחכה ליראות אותי והינה אני פה בבצפר וגם את אז למה את לא באה ליראות אותי?" והיא ענתה:"לא כול פעם שאת קוראת לי אני חייבת פשוט לקום ולבוא אני באמצע שיחה עם חברה". בסוף ניפגשנו לא היה מרגש היא הייתה שונה. יום למחרת היא הזמינה אותי לבוא עליה באתי עלייה בטרמפים וכשהיגעתי היא אמרה לי:" אני מצטערת אמא שלי אמרה לי שאני צריכה להביא את אחותי מהגן עוד שעה אז יש לנו שעה." מאוד כעסתי עשיתי הרבה מעמצים כדי להגיע וזה מה שיש לך להגיד לי? ישבנו, דיברנו, צחקנו היא קנתה לי מתנה שמחתי ובאתי לנשק אותה והיא הזיזה את הראש אמרתי לה את חושבת שהיה לך יותר טוב בילעדי? והיא אמרה:"לא זה לא קשור פשוט רק עכשיו חזרתי ואני לא יודעת מה אני רוצה". אמרתי לה שתחשוב שבוע ותגיד לי. היא לא אמרה לי הבנתי שכניראה אנחנו לא נמשיך ואמרתי לה אוקי עכשיו את באה לדבר איתי והיא אמרה לי שמה שהיה לא היה אמיתי ושהיא רק רצתה לנסות ושהיא סטרייטית. שאלתי אותה עם כול הזמן הזה פשוט חייתי בסרט שזה אמיתי והיא אמרה כן. הרגשתי מבולבלת כי אני הייתי שם ואני הרגשתי וראיתי שהכול היה אמיתי גם מבחינתי וגם מבחינתה. ומנימוס אמרתי לה שאני עושה מסיבת בית ריק ושהיא מוזמנת, והיא אמרה לי שיש לה משהו לעשות.

3.תקופת דיכאון והבנת החיים- עשיתי מסיבה רק כדי לישכוח אותה ועוד לפני שהתחילה המסיבה היא באה זה היה מאוד מוזר אבל זכותה היא הוזמנה היתה מסיבה טובה הייתי מאוד שיכורה והיתמזמזתי עם מישהו.  -חזרה לעבר-כשמרלין הייתה באמריקה היא אמרה לחברה שלה שיש לי גור חתולים ואני נסעתי להביא לה את הגור וככה הכרתי אותה, והיא עזרה לי כשמרלין נפרדה ממני והוזמנה למסיבה שם גיליתי שאנסו אותה ושהיא בתקופה דיכאונית קוראים לה רון-חזרה להווה - אני ורון היתיידדנו כי שתינו היינו בתקופה מאוד קשה ועשינו מלא שטויות וכיף רק כדי להעביר את הדיכאון, נסענו לכינרת בטרמפים ולמקומות לא ידועים ולמצעד הגאווה ועשינו מלא סקס עם אנשים אקריים והכרנו מלא אנשים מגניבים ומוזרים וצחקנו, התקופה הזו העלתה לי את הביטחון העצמי כי פעם ראשונה שהרגשתי שזה מציק לי כמות הפעמים שאומרים לי שאני יפה ושכיף לדבר איתי וגברים היתאהבו בי בלי סוף והיה כיף אבל ברגעים שהייתי לבד או אפילו בזמן כול הדברים הטובים פשוט נירקבתי, היתגעגעתי,מבפנים הייתה תקופה מאוד קשה, אני וההורים לא היינו בקשר, באחד מהימים האלו אני ומרלין דיברנו כי אמרתי לה שאני לא יודעת באמת למה ניפרדנו, ובשיחה היא לא אמרה לי למה ניפרדנו היא רק אמרה עד כמה שאני בן אדם רע ושאני מדרדרת את רון, ושאני שותה המון ושזה הדבר היחידי שמעניין אותי [כול מה שהיא אמרה לא היה נכון ניסיתי להסביר לה והיא פשוט סירבה לישמוע] שאלתי מה עובר עליה כי היא הייתה ניראת לי דיכאונית והיא סירבה לשתף. ואז אמא של רון העיפה אותה מהבית אז רון עברה לגור עצלי והיינו אחיות 24 שעות ביחד,היא באה איתי לבצפר חוזרת איתי הביתה ועושה איתי שטויות בערב, אבל עם כול הכיף שבזה היה לי קשה אני בן אדם שזקוק גם לעצמו הייתי צריכה את ה3 שעות לעצמי, את הלישמוע מוזיקה או להיות לבד ואז משרד הרווחה לקח אותה ממני וגם מהבית היא עברה לבית של נערים שזרקו אותם בחיפה ולא יכולתי לדבר איתה יותר וזו הייתה תקופה יותר רגועה אבל יותר משעממת בלי מין ובלי סיכוני חיים, היתחברתי לאמירניקיות ואת רוני ראיתי פעם בשבוע או שבועיים או יותר. מצאתי לעצמי חברה עשיתי איתה מלאאא מין והיה לה כסף אז מאוד נהנתי מזה היא קנתי לי גם דילדו גדול עם חגורה וכשגיליתי שהיא בדיכאון עמוק רציתי לעזוב אותה ולפני שעשיתי את זה יצאתי מהחדר שבו ישנו רצתי [כמו תמיד לשחרר מחשבות] וראיתי שתי אנשים שהזמינו אותי לפרוץ איתם לבריכה ובסוף גם שכבנו אני והבחורה והבחורה והבחור [הבחור לא נגע בי]

4.שנה חדשה, דף חדש- התחילה השנה ואני עברתי בצפר והיתחברתי מאוד לאמירניקיות וגם לאנשים בבצפר החדש, הבצפר הוא בצפר פתוח ומקבל, אני נהנת בו מאוד, וחוץ מהבצפר הכרתי חבורה חדשה וענקית של אנשים בסביבות גיל ה20 ביניהם את נירו שהיתאהב בי ונהיה ידיד טוב. רון אמרה שהיא טסה לאמריקה הוזמנתי למסיבת פרידה מצומצמת היינו שם החבר'ה מראש פינה אני ומרלין ושם הישלמנו, מרלין החליטה להיכנס לחבר'ה שלי ובהתחלה היו הרבה מצבים מביחים ולא נוחים אז דיברנו הרבה כדי שנתחיל להרגיש בנוח אחת עם השנייה, היא גם היתנצלה על הדברים שאמרה ואפילו שיתפה בתקופה הרעה שעברה ויום אחד היה מסיבה והיתה שם לסבית שחברה הכירה לי שכבתי איתה ומרלין ידעה וקינאתה אז היא זרמה עם כול גבר שהיתחיל איתה ובסוף לקחה אחד מהחבר'ה שבאותו מסיבה יצאתי מולו מהארון וסיפרתי לו שהיא האקסית שלי כי היינו ידידים טובים והוא אמר לי שמישהי שברה לו את הלב והוא חייב למצוא מישהי להעביר את זה. אז מרלין הייתה איתו ואני קינאתי אז שתיתי מלא והלכתי עליו ונתתי לו אגרוף בפרצוף ולעד אחד שהיה שם בטעות [אני לומדת אומנות לחימה] ובסוף נישכבתי על הריצפה ובכיתי כול הלילה בהיסטרייה, החברות שלי מאמיר קראו למדיכת נעורים שלהם שגרה שם קרוב והיא באה ועזרה לי. לאחר כמה ימים דיברתי עם המדריכת נעורים וסיפרתי לה את הסיפור במפורט והיא אמרה לי שזה נישמע שאהבתי אותה אהבה עיוורת, ואף אחד לא נהנה מאהבה כזו. חשבתי לרגע והבנתי שזה מה שמרלין ניסתה להסביר לי כול הזמן הזה, היא אמרה שכבר לא ראיתי אותה ולא ראיתי את הדברים הרעים בה, פשוט הערצתי אותה וכבר לא הייתי אני, והיא אמרה שזה מאוד פגע בה היא הרגישה שאני עזבתי אותה. חשבתי על זה הבנתי הכול היתקשרתי למרלין בהיתלהבות כדי לספר לה שסוף סוף הבנתי מה שהיא ניסתה להסביר לי בדרכים לא ברורות, באותו הזמן הלך לה הטלפון אז היא לא ענתה ונעלצתי ליפרוק את ההיתלהבות על החברות שלי, לאחר שבוע ניפגשנו והייתה לנו שיחה מדהימה סיפרתי על הדברים שהבנתי, והשיחה זרמה ושיתפתי אותה בדברים והיא שיתפה אותי צחקנו ונהננו מעצמנו כמו פעם, עד שבסוף עלה רעיון ממנה שנעבוד על כולם שאנחנו חזרנו [בידיוק שמעתי מיעל חברה שלי מאמיר שהיא והחבר שלה עבדו על כולם וזה מאוד קירב ביניהם] ובגלל זה ישר הסכמתי, לא ידעתי אם היא זה מה שאני רוצה אבל באותה השנייה זה היה ניראה הכי נכון לעשות. עבדנו על כולם ובעצם על עצמינו, היה לילה מדהים וגם שלא ההינו עם כולם היינו פשוט היא ואני כמו פעם עם אותם הצחוקים והכיף המשורר ואז הגיע המשפט שחיכיתי לו:"אני יודעת שזה ניראה הכי נכון לחזור אבל זה לא ניראה לי אפשרי." ואני השבתי:"הראש שלי אומר שאת פגעת בי מאוד אני לא יודעת אם אני יוכל להיתגבר עלייך אבל הלב אומר שכיף לי איתך ואני מתגעגעת לימים שלנו." והיא אמרה:" זה בידיוק מה שאני מרגישה רק שעצלך בדרך כלל הלב מנצח ועצלי הראש." וכך המשכנו לנו את הלילה הקסום שלנו ובסוף ישנו ביחד כפיות, יש לציין שנירו עזר לי בזה, היו בחדר עד כמה חברים אז לא קרה כלום. יום למחרת דיברנו באסמסים והמשכנו ליצחוק על זה שעבדנו על כולם. לאחר יומים דיברנו בפייסבוק והיא נישמע כמו אז כשניפרדנו, שוב היא לא נישמעת עצמה, מנסה להיתעצבן עלי מכלום קבענו להיפגש שבוע אחרי השיחה. ובשבוע הזה היה לי קשה והגשתי כמה טוב שיש לי את כול החברות האלה ואת נירו שעותפים אותי בזמן שאני בוכה וקשה לי, אני בוכה נירו מחבק מאחורה ואסתי [חברה מעמיר] מקדימה. וכול החברות דיברו איתי, עודדו אותי, בילעדיהן הייתי נישברת.  שמעתי על זה שהיא דיברה עלי ורק דברים טובים וששאלו אותה אז למה בעצם את לא חוזרת עליה, את אוהבת אותה היא אוהבת אותך אז למה לא? אז היא ענתה עם מבט עצוב תשובות שיטחיות, בגלל הסביבה בעיקר, החברים, המשפחה. לאחר שבוע דיברתי איתה והיא שוב הייתה מרלין שלי ודיברנו שיחה ארוכה ופתוחה והנושא של החזרה היסתכם בזה ששתינו לא יודעות מה בא לנו. עבר זמן ומרלין ניסתה כמה שיותר להיתרחק ממני כי היא יודעת שכשאנחנו ביחד הרגשות עולים.דיברתי עם רון שהיא חברה טובה של מרלין ורון לא שמעה מכול הסיפור הזה היא חשבה שאני ממציאה כי היא רגילה שמרלין מספרת לה הכול. לאחר חודש שבו אני ומרלין ניתקנו קשר היתקשרתי עלייה ופתחתי את כול הקלפים, אמרתי לה שהקטע שיש לנו הוא חזק ושהיא יודעת שזה שאנחנו לא מדברות זה מהפחד להיתחבר ולהרגיש שוב. היא היתה מבוהלת בקול שלה הבנתי שהיא מנסה לברוח, היה לה קשה שאמרתי את כול האמת בפנים, היא אמרה שהיא לא מרגישה אותו הדבר ואז לעט לעט נירגעה ואמרה שהיא כן מרגישה שהקטע שלנו חזק אבל לא כמו שאני מרגישה את זה, היא סיפרה לי שהיא בקטע עם מישהו וידעתי שהיא אומרת את זה סתם בשביל שאני יקנא [כי ככה היא והיא עושה את זה כול הזמן], המשכנו לדבר ואפילו צחקנו, בסוף סיכמנו שהיא לא נימצאת עם גברים לידי אבל לי מותר להיות עם בנות לידה. לא הבנתי מה הקטע שלה, כול זה מהפחד הסביבתי?

5.היתרחקות מהחבר'ה וממרלין- ככה עבר חודש של סטוצים וניתוק קשר מוחלט עם מרלין, אפילו לא ישבתי עם החבר'ה, פשוט לא ראיתי אותה, בזמן החודש שמעתי על סטוץ חד פעמי שהיה לה יומים לפני שדיברנו וקישרתי את זה לגבר שהיא סיפרה עליו. במהלך החודש פגשתי מכשפה אני לא מאמינה בדברים האלה אבל היא הוכיחה לי, היא סיפרה לי את כול הסיפור שלי ושל מרלין והיא סיפרה לי על עצמי ואפילו ידעה שלמרלין קוראים מרלין.היא אמרה לי מה לעשות במהלך החודש ואני הקשבתי לה וראיתי איך מה שהיא אמרה גרם לי רק לטוב. ובסוף החודש היה למרלין יום הולדת היא הזמינה את כולם כולל החבר'ה שלי מהמושב ורק אותי היא לא הזמינה, אני חושבת שזה בא מתוך הניתוק המוחלט שלי, היא יודעת שאם היא לא תזמין אותי אני יפגע ויחשוב עליה. ולכן בשבוע של היום הולדת היה לי מלאאא סטוצים כימעט כול יום, נסעתי לתל אביב ועשיתי בלאגן, הייתי במסיבות ענקיות של לסביות ונהנתי. נירו הכיר לי בחורה בשם גלי דיברנו המון באסמסים, אבל לא ניפגשנו כי היא אף-פעם לא יכולה, בסוף ניפגשנו בסילבסטר ללילה רומנטי בביתי וראינו סרט ואכלנו תותים ושוקולד וקצפת ושתינו שמפנייה ושכבנו [למרות שלא רציתי בכול זאות דייט ראשון אבל לא יכולתי להיתאפק] היה פשוט מדהים! נהנתי מכול שנייה באמצע הלילה שלחתי ליעל הודעה שאומרת:"תגידי לכולם שגלי ואני מוסרות שנה טובה תהנו מלא ותישתו גם בישבילינו.". בבוקר שאחרי אכלנו ביחד ארוחת בוקר ודיברנו היא אמרה שהיא לא רוצה מערכת יחסים רצינית כיף לה שיש לה כמה מערכות יחסים ואני מאוד היתעכזבתי כי זה היה לילה מדהים, אמרתי לה שאני לא מוכנה למערכת יחסים כזו, והיא אמרה שהיא לא שוללת מערכת יחסים רצינית, בנוסף היא אמרה שהיא נוסעת לקורס של חודש במרכז. למחרת אני ויעל דיברנו והיא סיפרה לי שבטעות מרלין ראתה את האסמס, בזמן החודש כימעט שלא דיברתי עם גלי ומרלין לא הגיע לשבת עם החבר'ה בכלל, היה יום הולדת לחברה שלה, הייתה מסיבה מטורפת, ועוד יום הולדת לחברה שקרובה עליה, והיא לא הגיע לשום מקום באחד מהימים אני מקבלת טלפון וזו הייתה רון היא עשתה הפתעה ובאה לארץ נסעתי עלייה ישבתי איתה ועם החבר'ה מראש פינה ונהנתי מאוד. למחרת אני ורון עשינו חתונה [לא אמיתית] והיתלבשנו יפה ומישהי היתחפשה לרב וקנינו שמפנייה. בערב מרלין באה לבקר את רון והייתה איתה לבד, וכשהיא חיכתה לאוטובוס פגשנו אותה, אני היתנהגתי כאילו הכול רגיל והיא הורידה את הראש ובקושי דיברה איתי. אני ורון דיברנו הרבה, היא אמרה לי שהיא מצאה את הבלוג של נירו ושמרלין ראתה אותו. בבלוג של נירו היה כתוב את כול הסיפור שלי ושל מרלין, רון הבינה שאני לא המצאתי, כי רק אחרי שרון ומרלין ראו את הבלוג מרלין סיפרה לה חלק קטן מהסיפור, היא אפילו הודתה שמרלין מנסה להסתיר ממנה דברים. היא סיפרה שההורים של מרלין מאוד הומופובים! זה מסביר כמה דברים כמו למה אני רואה שקשה לה ומקבלת הוכחות לכך והיא הזאות שלא רוצה, מה כול כך חשוב לה החברה?