I Am

אחד הדברים שלקח לי זמן להפנים בעבר היתה העובדה שאני מאד ויזואלי. כשאני אומר זאת, אני מתכוון שהגירוי הכי חזק עבורי הוא דווקא הויזואלי שבהם. אינטליגנציה מאד עושה לי את זה, יכולת כתיבה גבוהה מרגשת אותי, פתיחות מחשבתית ומיניות מטריפות אותי כל כך, אבל כשזה נוגע לרמה הכי בסיסית, פרימיטיבית ואינסטנקטיבית שיש, זה תמיד היה הגירוי החזותי שעשה לי את זה יותר מכל.

ידוע לכל שמירב המידע שאנו קולטים נקלט דרך חוש הראיה, אבל אצלי החיבור בין החוש הזה לגירוי המיני הוא ישיר ועוצמתי, שחוויה כלשהי שלא תכלול אותו מאד תפגע מבחינתי. אני מאמין שזה המצב אצל רוב הגברים לפי מה שיצא לי להבין עד עתה. לעומת זאת, הרי שאצל הנשים המצב שונה לחלוטין. אני לא רוצה להכנס כעת לדיון "האם נשים מתוחכמות יותר מגברים" (למרות שלדעתי יש משהו משוכלל יותר במכונה הקרויה "אשה" על פני המכונה הקרויה "גבר" ומשם בדיוק נובעת ההנאה שלי בשליטה על נשים), אבל רוב הנשים שפגשתי התגרו הרבה יותר מגירוי ורבאלי, טקסטואלי או ווקאלי, מאשר גירוי חזותי ישיר כלשהו. ברור לי שאשה תעדיף גבר שנראה טוב על פני אחד שלא כשזה הקריטריון היחיד, ואם אציב בפני מישהי תמונה של בראד פיט למשל, היא כנראה לא תסרב לעשות לו טובה, אבל אני יכול לפחות להעיד על ידידותיי הקרובות, שאם הבחירה תהיה בין דוגמן הורס לזמר החביב עליהן, הן תמיד ילכו על האחד שעושה להן רטט באוזניים מאשר זה שעושה להן נעים בעיניים. אשה, ברוב המקרים, תתרגש הרבה יותר מהחוויה שהיא מקבלת מהגבר שניצב מולה (לידה או מעליה), מאשר המראה הסטטי שלו. זו הסיבה העיקרית שברוב ההופעות אני יכול לראות נשים סביבי טורפות את הסולן עם העיניים, בעוד שאני הייתי טורח להשקיע בזמני ומרצי רק בשתיים או שלוש אומניות שאני מכיר, וגם הן ממש לא בראש הרשימה.

הדבר הזה בא לידי ביטוי בכל כך הרבה דברים. חלק לא מבוטל מהנשים יעדיפו סקס בחושך או באור מעומעם, בעוד שאני מעדיף (וכנראה רוב הגברים) כמה שיותר אור. רובן מתרגשות מתחושת חוסר האונים ואי הידיעה כשאני מכסה את עיניהן; זה רק עושה להן טוב שהחלק הויזואלי יוצא מהמשוואה עבורן וכעת הן יכולות להתרכז נטו בתחושות ובאווירה שאופפת אותן. אותו אפקט אגב מתרחש כשאני קושר מישהי - היא כבר לא צריכה להטריח את ראשה היפה במה ואיך לעשות, אלא רק להתרכז במה שאני מעניק לה.

חשבתם פעם מה קורה ב"דוגי סטייל"? אני זוכר שיום אחד צילמתי מישהי כשישבנה המפואר למרגלותיי בעודי נמצא עמוק בתוכה. כשהראיתי לה את התמונה אחר כך היא פערה עיניים ואמרה "יש לכם נוף ממש נפלא משם". רק אז הבנתי באמת, שבניגוד למראה הנגלה לעיניי מנקודת ראותי, הרי שהיא כמעט לא רואה כלום בתנוחה הזאת. אני מאמין שאם היתה תנוחה שהייתי רואה בה בקלוז אפ את המזרון צמוד לפנים שלי, כנראה שלא הייתי ממש מחבב אותה, אבל אצל רוב הנשים זה בכלל יתרון.

גברים לעתים מתקשים להבין איך מה שעובד עליהם לא עובד עליהן. לעתים קרובות מדי יוצא לשוחח עם מישהי, שמספרת לי על מישהו ששלח תמונה של איבריו המוצנעים בשלב מוקדם מאד של ההכרות ביניהם. נעזוב לרגע את העובדה שלרוב הגברים יש סיבה ראויה מאד שהזין שלהם צריך להיות להשאר מוצנע (לידיעתכם, תמונות בתקריב מטורף לא ממש עובדות), הרי שהצעד הפתטי הזה לא יגרום לאף אחת להגיב ב"בוא הנה וקח אותי עכשיו!!!11". אם זכיתם לפנים יפות, שיער מפואר או השקעתם את זמנכם בחדר הכושר וסט ריבועים נאה מעטר את בטנכם, הרי שזה דבר הראוי להתפאר בו. לעומת זאת, הזין המדולדל והעלוב שלכם לא. ועדיין, גם אותה אחת שתתרשם מגופכם הנאה תשמח לגלות שיש גם משהו בקנקן. אולי גבר יכול להסתפק ב"תהיי יפה ותשתקי", הרי שרוב מוחלט של הנשים יעדיף מעבר לכך.

אז אין ספק שטקסטים זה נחמד, גירוי אינטלקטואלי זה ממש מרגש ושיחות לכשעצמן מאד עושות לי את זה (בעיקר כאלה עם רמיזות מיניות וכפלי משמעות שנונים), אבל למרות הכל אין דבר שיוכל להשתוות לתמונה שלא משאירה יותר מדי מקום לדמיון שאני מקבל באמצע היום.

כזה אני. רדוד.