אולי הפעם אני כן

בשעה עשרה לשתיים רק הגענו למועדון,

אחריי הליכה ארוכה עם עוד חבורה של איזה עשר סטונדנטיות צרפתיות ואחת יווניה.

חמש דקות אחריי שנכנסנו פגשתי חברה מהארץ. עולם קטן בסך הכל.

כשיצאנו משם בארבע ורבע היו עוד אנשים שעומדים בתור הכניסה.

שניי בלגים שהכרנו כמה שעות קודם לכן קנו לנו בירה בלי אף כוונה מיותרת, כיף.

איזה אוסטרלי תפס אותנו והתחיל לספר על הטיול שלו באירופה, ביקש משניי הלונדונים שישבו מימין שיעבירו את הג׳וינט, for the two ladies, ואז נישק אותי. נפרדנו לשלום בלי שאני בטוחה איך קוראים לו.

במונית הנהג היה תורכי, אז הוא עצר לנו למאנצ׳ בקבבייה שפתוחה כל הלילה, ודיברנו קצת עברית עם המוכר הערבי שעד גיל 7 גדל בחיפה.

אני אוהבת את העיר הזאת!!!!