אולי הפעם אני כן האדם נולד כאובייקט, מת כאובייקט, אבל ביכולתו לחיות כסובייקט, כיוצר ומחדש, המטביע על חייו את חותמו האינדיבידואלי |
כינוי:
מין: נקבה Google:
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2014
אני חסידת השפה העברית. מעבר ללדעת שאומרים שלושה לזכר ושלוש לנקבה, הרבה מעבר ללדעת שלא אומרים ״שוב פעם״ או ״שתי דברים״. רבדי השפה סקרנו אותי עוד משחר נערותי, כשהתבגרתי מספיק כדי להפסיק לשנוא את הארץ המדהימה הזו וכל מה שקשור בה, אפילו שזה מאוד מגניב. ככה מצאתי את עצמי יושבת וקוראת במילון הכיס שלי ומחפשת מילים שעוד לא הכרתי ; סוחבת את כל הכרכים של אבן שושן שמצאתי זרוקים לאיסוף במרחק עשר דקות הליכה מהבית בשרב הלוהט ; מגישה עבודה סמינריונית לאוניברסיטת תל אביב על הטמעת השפה העברית בארץ ; מורידה את האפלקציה של האקדמיה ללשון העברית ; יושבת בטקסים ממלכתיים ומתקנת בראש את הקריינים שהתאמנו על הטקסטים שלהם במהלך שעות ארוכות של חזרות. אבל לפעמים, יש מילים או ביטויים שמקסימים בעיני גם בשפות אחרות ואין להם הקבלה הולמת בעברית. בשבועיים האחרונים, יוצא לי לחשוב המון על הבחור החדש שנכנס לחיי בסערה וכבש אותי ברגע, אני משחזרת בראש את השיחות שלנו, את הסקס, את הפגישה הראשונה שלנו לבד בים.... ונוכח כל הנסיבות, קשה ומוגזם לומר ש״אני מתאהבת״. לעומת זאת, יהיה זה קולע ומדוייק להפליא לומר ש I'm falling.
רק בבקשה שאני לא אנחת בסוף ואזכר כמה שזה באמת כואב.
| |
|