אולי הפעם אני כן

בשעה עשרה לשתיים רק הגענו למועדון,

אחריי הליכה ארוכה עם עוד חבורה של איזה עשר סטונדנטיות צרפתיות ואחת יווניה.

חמש דקות אחריי שנכנסנו פגשתי חברה מהארץ. עולם קטן בסך הכל.

כשיצאנו משם בארבע ורבע היו עוד אנשים שעומדים בתור הכניסה.

שניי בלגים שהכרנו כמה שעות קודם לכן קנו לנו בירה בלי אף כוונה מיותרת, כיף.

איזה אוסטרלי תפס אותנו והתחיל לספר על הטיול שלו באירופה, ביקש משניי הלונדונים שישבו מימין שיעבירו את הג׳וינט, for the two ladies, ואז נישק אותי. נפרדנו לשלום בלי שאני בטוחה איך קוראים לו.

במונית הנהג היה תורכי, אז הוא עצר לנו למאנצ׳ בקבבייה שפתוחה כל הלילה, ודיברנו קצת עברית עם המוכר הערבי שעד גיל 7 גדל בחיפה.

אני אוהבת את העיר הזאת!!!!

"אתה משוגע, אתה פשוט משוגע" אמרתי לפניי יומיים לאבא בטון הכי שליו והגיוני שהצלחתי לחשוב עליו באותו הרגע.

"אל תנבלי את הפה שלך, יא חתיכת מטורפת.

את חוצפנית, 

את מגעילה, תסתכלי על עצמך. את חושבת שאת בת? את מגעילה!

את דוחה, 

את מעצבנת,

את מטורפת."

צעקתי כמו דיסק שבור שיצא לי מהחדר. הוא לא יצא. המשיך לספור ולספור, לדבר על הנפש הרעה שלי.

עמד וחיקה אותי מדברת, עם הידיים, בהגזמה שמאפיינת ילדים ביסודי.

אמר שיש לי מבט של שנאה בעיניים,

שאלתי "שמעת איך דיברת אליי עכשיו? בטח שיש לי מבט של שנאה בעיניים" וחתמתי בצעקה נוספת של "צא לי מהחדר!". אמרתי לו שאם הייתי יכולה אז גם הייתי מרביצה לו. 

ואני בכלל לא מאמינה באלימות.

אני לא מאמינה במה שהוא מאמין.

אני לא מאמינה שאני חצי ממנו. 

אבל למי איכפת, פאקינג מוצ"ש אני באמסטרדם, חמישי ברלין!

מתרגשת כמו ילדה קטנה לפני בת מצווש.

בתקופה האחרונה נמאס לי, והחלטתי שמי שיתנהג אליי לא כפי שאני ראויה, עתיד יהיה לקבל על זה בראש.

הלכתי ליזיז שלי שעצבן אותי, כדוגמא, וירקתי לו בבירה בלי שהוא שם לב, עישנו מאותו המכשיר, שתינו מאותו הבקבוק ובעיקר התנשקנו-וככה הדבקתי אותו בוירוס-הגרון הנוראי ביותר שחוויתי בחיי.

עכשיו יש את הבחור הזה שנאלצתי לקחת פוסטינור בגללו. פעם ראשונה (ויחידה טפו טפו טפו בלי נדררר), אתם יודעים, shit happens.

הוא החליט להעלם יחד עם חזרתו ל-16 ימים בצבא, לא שאל אפילו אם הכל בסדר איתי ואם תופעות הלוואי חלפו או שמא אני עדיין עם בחילות והקאות רוב היום.

וזה מעצבן.

אפילו מרתיח.

אז היום אמרתי לו שיש לי משהו חשוב לעדכן אותו ונכנסתי ישר למשמרת, ככה שלא הייתי זמינה במשך שש שעות אחרי זה. בשש השעות האלה הוא פיצה על כל שלושה השבועות בהן לא קיבלתי אפילו לייק בפייסבוק(!), כי קיבלתי 8 שיחות ממספרים שונים וגם כמה וכמה הודעות שרק נהיו לחוצות יותר עם הזמן.

צוחק מי שצוחק אחרון יא אפס, לילה טוב