הרגשתי צורך לשתף את זה פה, לא יודעת למה
אולי בשביל שזה יישמר אצלי איכשהו, אולי סתם ככה...
הורדתי כמה פרטים מזהים כי בכל זאת.
אוף. הולך להיות לי ככ קשה בלעדייה.
אני אפילו לא מצליחה לחשוב איך להתחיל
את המכתב\ברכה\וואטאבר הזה
עולים לי ככ הרבה דברים בראש ואנלא מצליחה לסדר את המחשבות שלי
אני אתחיל מההתחלה:
תחילת שנה, ראיתי בנאדם קצת סגור, ואת הריי כבר מכירה אותי, זה הטיפוסים שהכי
מסקרנים אותי, אז באתי ודיברתי והתחברנו, כמעט מיד, ודיי מצחיק לי לחשוב שאז בחזרה
מ___ סיפרתי לך בשיא הביישנות שאני אוהבת בנות, אפילו שלא הייתי צריכה
להתבייש, אבל עדיין כנראה כי חשבתי שאת גם, פריקיות תמיד לסביות לא? אוח כזאת
סטיגמתית.
אני מתגעגעת לתקופה של תחילת שנה, בלי
כל העצב של שתינו שפתאום נחשף והתעורר לו, ואני גם זוכרת איך איפושהו בין האינסוף
הברזות על התחרות של ___, ישבנו בכיתה ודיברנו על חתכים, לא בטוחה מי
התחילה או מי הראתה ראשונה, אבל סופסוף הבנתי שאני יכולה לסמוך באמת על מישו
מהכיתה הזאת, שיבין מה עובר עליי ולא רק "דיי כבר תפסיקי" כמו שכולם תמיד
אומרים לי.
את בנאדם מיוחד מאוד ___, אני לא בטוחה שאת יודעת את
זה.
בעצם, אני בטוחה שכן, את פשוט כבר לא מאמינה. אז תאמיני, למרות כל מה ומי שגורם לך
לא להאמין בזה, כי את באמת פשוט כזאת, ואת יודעת שאני לא סתם אומרת.
קשה לי. באמת קשה לי לדמיין איך יהיה פה בלעדייך. בלי לראות
אותך בבוקר ולהכריח אותך לחבק אותי כי "היי אני קשוחה אני לא מחבקת
אנשים", בלי ההערות הציניות בשיעורים, בלי הפאקינג ריבים עם ____, לא חושבת
שלעוד מישהו יהיה את האומץ להגיד לבהמה הזאת משהו.
כשאני חושבת על זה, אף פעם לא ראיתי אותך בוכה, או נורא עצובה
בגלל משהו, לא יודעת אם זה בגלל שאת רגילה להסתיר, או פשוט כי את בנאדם ככ חזק
וכן, גם מי שפוגע בעצמו חזק, כי הוא מספיק חזק בשביל לדעת איך לא לפגוע באחרים.
אני מניחה שלא נשמור על קשר אחרי שתעזבי, וזה בסדר, זה
לגיטימי, אבל אני כן רוצה שתזכרי אותי קצת (סו סלפיש גאד), ושאם איי פעם תהיי
עצובה או מבואסת, תזכרי שאני פה בשבילך, גם אם לא בשביל לדבר פשוט לדעת שאני קיימת
ושאני נורא נורא אוהבת אותך.
התחלתי לבכות. ידעתי שזה יגיע בשלב מסוים.
אני באמת נורא אתגעגע. אפילו אם קשה לך לתפוס את זה. אני לא חושבת שהתחברתי למישהו
בשכבה ברמה כזאת כמו שהתחברתי אלייך, ובזמן ככ קצר. אני יכולה לדבר איתך על דברים
שאני לא מדברת עם ___ למשל, למרות שאני מכירה אותה הרבה לפניי, אינלך מושג כמה
אני סומכת עלייך ומעריכה אותך.
אני נורא עצובה. אבל מספיק עם זה. אני
באמת מקווה שיהיה לך טוב ב____. שתמצאי שם אנשים שיגרמו לך לצחוק, שיהיה לך טוב עם
המשפחה שלך, לפחות קצת יותר מעכשיו, ושיהיה לך טוב בבצפר. אל תשכחי את ___, ואת כל השטויות של י_, כי
אנחנו פאקינג כיתה מיוחדת ואנחנו באמת צריכים איזה שגרירה ב___ שתפיץ את
החוכמה\טמטום בעולם.
קשה לי להגיד ביי. אני מתחילה לבכות בכל פעם שאני חושבת
על זה שעוד כמה ימים תהיי כבר נורא נורא רחוקה מפה, מרחק של כמה שעות של טיסה...
A thousand miles seems pretty far But they've got planes and
trains and cars לא ככה?
תודה על שהיית שם בשבילי כשהיה לי קשה (זאת אומרת, כמעט כל
הזמן בערך). תודה על זה שהיית איתי כשהייתי נורא לבד. כי אף אחד לא ראה את זה חוץ
ממך, באמת שלא.
ואני מצטערת שלא תמיד הייתי שם, ואני מצטערת על כל הפעמים
שהיית צריכה לספוג את הכעסים שלי והשטויות שלי...
ובבקשה... בבקשה תפסיקי לפגוע בעצמך.
כי יש המון שיעשו את זה גם ככה במקומך, אז אין באמת סיבה מספיק טובה, זה סתם נראה
ככה. אני באמת קצת יותר דואגת לך עכשיו כשתהיי רחוקה ... >:
טוב מספיק עם הרצינות יצאתי יותר מידיי רגשי. אני באמת
מקווה שיהיה לך כיף שם ושתהיי ב___ ובסוף תהיי עיתונאית או משו ואז תבואי
לביקור מרגש בארץ ה(לא) קודש (:
בכל מקרה, תמיד תדעי שאני פה, ואין לי יותר איך להביע את עצמי
במילים, אז רק שתדעי שאני כלכך כלכך אוהבת אותך 3>
ושירים כיכי אני מקסימה:
GLEE-I'll Stand By You
Jesse McCartney - Because You Live
(הערה- בעיקרון השיר הזה נכתב לזוג, אבל לא מצאתי שיר עם משמעות דומה, אז תתעלמי
מכל הקיטש ותתרכזי במסר הכללי (: )
Katy Perry – Firework
ואחרון,
כי את באמת פיירוורק האל יאעה
ותודה על העגילים המקסימים?
____. ____. ____. Im out
3>
תודה על זה שהיית בשבילי חברה אמיתית.
באלי לבכות פשוט
אני מתחרפנת פה ואף אחד אפילו לא שם לב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
