הערכה, לא פופולאריות.

אני שונאת "draw my life." של אנשים.
כי לכל היוטיוברים המדהימים האלה, יש את החיים הנחמדים, וכל מה שהם עושים פתאום מצליח לאחר ילדות לא טובה, בלשון המעטה.
אבל הם מתפרסמים להם והופכים למוצלחים, וכל השורות הצ'יזיות האלה של ה"תעקבו אחרי חלומותיכם".

ועכשיו גם חברה רוצה להיות יוטיוברית. והיא לא מקשיבה לי ולא מבינה שיש כל כך הרבה סיכויים שהיא לא תצליח.

הבנתי שאסור לתלות תקוות בשום דבר, כי כשאתה תולה תקוות הן נופלות לרצפה ומתנפצות.

ועכשיו, שיר לסיום.

די סיכום על איך שאני חושבת, אני בטוחה שמחר יהיה הרבה יותר טוב.

"כשאהיה רזה יותר", "כשאהיה מצחיקה יותר", "כשאהיה מוכשרת יותר".

ועכשיו, התקדמות לסיום: