stay strong

הסתכלתי עלייה,היא הייתה חיוורת,הבגדים היו תלויים עלייה,היא לא חייכה וענייה היו שחורות וחסרות כול סימן חיים,היא הייתה רזה,אבל לא מספיק.כולם סביבה דאגו,היא נעלמת הם אמרו,ואני רק לחשתי לעברה,רק עוד קצת,רק עוד קצת ותהיי רזה ודקיקה כחלומך,לחשתי לה,לנערה במראה.

כינוי:

בת: 28

קוראים אותי

RSS: לקטעים לתגובות

<< פברואר 2014 >>
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						1
2	3	4	5	6	7	8
9	10	11	12	13	14	15
16	17	18	19	20	21	22
23	24	25	26	27	28

הבלוג חבר בטבעות:

**השאיפה_לרזון>**

הוסף מסר

2/2014

תנו לי להרגיש לבד..

תנו להרגיש לבד כי ככה הכי טוב לי,

כשאני ניזכרת לרגע שבעצם אני ממש לא לבד ושנייה אחריי מוכחים לי אחרת...

להרגיש חסרת חשיבות, כי דעתי לא משנה יותר מדי...

אני רק מחכה, יום ראשון שוב חוזרת לאישפוז.

להתרחק מאמא, מאבא מהאהוב..פשוט מחכה.

אמא תריב ותצעק אז אנתק לה את הטלפון בפנים ואבקש כדור הרגעה, שוב יעשה לי קטעי ידידות ויציאות אשכנע את עצמי ואותו שזה בסדר,

אנתק ואבקש כדור הרגעה.

שוב לילות שארגיש שנוגעים בי, שאני נאנסת מחדש..הפעם לא אבכה, אקום ממטתי החולה ואבקש כדור הרגעה.

שוב יתקוף אותי געגוע לאהבה של הורים ומשפחה שאף פעם לא קיבלתי, אבקש כדור הרגעה.

אני מחכה לבריחה הזאת, מהמציאות הכואבת, הזיכרונות הצורבים,

מחכה לבריחה לתוך מליוני כדורי הרגעה, ים של כדורים ליצוב מצב הרוח ופי שלוש יותר מחכה, למות שם.

מכדורי הרגעה.

עריכה: שוב לא לישון בלילות ולא לחייך בימים?!

מאסתי.

נכתב על ידי , 3/2/2014 23:18
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

3,559

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstay strong23 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stay strong23 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה