היי אנה,זו שוב אני..בפעם האחרונה שכתבתי לך היה לפני מספר חודשים רב,אולי אפילו שנה.
זוכרת אותי? ניכנסת לחיים שלי לפניי 4 שנים,פעם ההינו החברות הכי טובות..והיום? היום את מכאיבה לי ולא מרפה!
זוכרת במכתב הקודם כתבתי לך שאני אלחם בך? שאנצח אותך? אז ניראה שאני לא עומדת בהבטחה שלי כלפי עצמי.
התאשפזתי שוב,עליתי שני קילו,ושוחררתי..ונחשי מה,עכשיו אני בבית,ושוב את חוזרת...הורדת ממני עוד 4 קילו ממשקל השיחרור...
היי אנה,את זוכרת אותי? ביגללך אמא שלי בכתה ליד המיטה בבית החולים,בגללך עברו ימים שבהם לא קמתי מהמיטה,ולא כי לא רציתי,כי פשוט לא יכולתי.
זוכרת כמה שמחנו כשירדתי עוד קילו,כמה שמחנו כשעבר יום ואף אחד לא שם לב שלא אכלתי דבר במשך היום..?
את זוכרת איך אהבת שנהי רק שתינו? איך הרחקת את כולם ממני,את החברים,המשפחה..הסביבה..?
היי אנה,זוכרת שאמרת לי שרזון זה אידיאל היופי,זוכרת שהבטן פשוט ניקרע מרעב ואמרת שזה הצעד למטרה..?
זוכרת שלמדנו יחד להסתיר את הצלקות? זוכרת שלמדנו יחד להעלים את פרוסת הלחם מארוחת הבוקר..והגבינה,והמלפפון,וכוס הקפה..?
היי אנה,זוכרת שהבטחת להיות החברה הכי טובה שלי לנצח?
אז למה אנה? למה השתנת כלכך? למה את מכאיבה לי..? אני הריי עושה את מה שביקשת,אני משתדלת לא לאכזב אותך,
תראי אנה,הורדתי את המשקל מהאישפוז,ואפילו שני קילו יותר..אז למה את כועסת אנה?
זה לא מספיק לך אנה? אני לא שומעת,אתה רוצה עוד? כן אנה,אני המשיך..רק אל תכעסי אנה..
אתה החברה הכי טובה שלי.
היי אנה,זוכרת שבמכתב הקודם כתבתי לך שאלחם בך?שאנצח אותך?
אז היי אנה,אני לא מצליחה..את לא נותנת לי,אנה.
היי אנה,את זוכרת אותי? מעולה.
כי אני כבר לא זוכרת את עצמי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
