דברים שגורמים לי לזלול ולהקיא:

1. להשקל בבוקר ולא להיות מרוצה מהמשקל 

2. שעמום וחוסר מעש (השנוא עליי ביותר)

3. אחרי ארוחה (מרגישה שכל הארוחה הזאת הייתה טעות, כבדות מהאוכל ואשמה ובושה שהעזתי לאכול)

4. רעב קיצוני 

5. שהולך לי חרא בכללי מבחינת תזונה אז למה לא להרוס מה שכבר הרוס ?

אז עולים מפה מספר נקודות שעליהם אני חייבת לעבוד:

1. לא להשקל כל יום

2. לא לשבת בבית כמו בטטת כורסא בחוסר מעש, אחרי עבודה, ללכת, לצאת מהבית כמה שיותר, לחדר כושר, עם חברות , עם החבר... רק לא להיות בבית.

3.לא לאכול ארוחות כבדות רק דברים קלילים ובכמויות קטנות

4. לא להגיע למצב שכואבת לי הבטן מרוב רעב.

5. לאכול דברים שאני חושבת שטובים לי, בריאים, קלים, לא משמינים. לקחת את עצמי בידיים כי אני מרכישה שאני מאבדת את השליטה!

אני באמת מרגישה ששמנתי, אולי זה רק קילו או קילו וחצי אבל באמת רואים את זה.

ההקאות האלה רק עוצרות אותי וגורמות לעליות ואם אני לא יעזור לעצמי אף אחד לא יעזור לי, אני חייבת לרצות את זה, ולהלחם בדחף הזה לזלול ולהקיא, שבא לי בולמוס אני לא חושבת שאני מספיק מנסה לעצור אותו, אני לא חזקה מספיק כמו שהייתי פשוט להגיד ״לא״. אני לא נלחמת !!! זה בא באוטומט, לקנות, לזלול. להקיא, לנקות אחריי ולשנוא את עצמי. די, למה?! הרי כל פעם אני מגיעה לאותה מסקנה שזה לא היה שווה את זה, זה רק הזיק, הכאיב ושאב ממני את כל הכוחות, אז למה ????

יש לי חבר ומשפחה שאוהבים אותי, עתיד שמחכה לי, משפחה להקים, להחזיק קריירה, די אני בת 21 ואני רוצה לשים לזה סוף...

נכון שיש לי מטרה אבל באמת שעדיף הדרך השניה, לאכול מעט מאשר לאכול ולהקיא. זה פשוט מרקיב אותי.

אני מתחילה אתגר קטן, אני מול עצמי , אני חייבת להוכיח שנותרו לי כוחות ואני עדיין חזקה. במיוחד עכשיו שעליתי, שהקיץ כבר בפתח.... 

כל יום אעדכן אוכל ואימונים ומה לא... אני אהיה בשליטה, זהו.