ארבעה ימים... ארבעה ימים ארוכים שלא הקאתי... 

לא ירדתי במשקל למרבה ההפתעה, ציפיתי לרדת והתאכזבתי וזה רק גורם לי לרצות ולהתגעגע להקאות

אני יודעת ששום דבר טוב לא יצא מההקאות, בטח שלא ירידה

אבל זה נותן לי הרגשת סיפוק מאוכל שמן שנמנעתי ממנו כל כך הרבה... במחיר הקאה ושמירה על המשקל הקיים, אבל לא ירידה

כל כך קשה להלחם ברצון הזה עכשיו, שאני באותו משקל כאילו אני עוד מקיאה יום אחרי יום... זה כאילו מרגיש שכל המאמצים שלי לחינם

אני היום אכלתי בבוקר ממש ממש מוקדם ב7 סלט ירקות עם גבינה 1/2%, ואח״כ אבטיח... ואז זהו סגרתי את הפה עד למחר, בתקווה שבאמת אני אראה ירידה... אני מרגישה שלצערי איבדתי הרבה כוח רצון, בעבר בחיים לא הייתי מסיימת גביע גבינה שלם, אפילו שזה רק חצי אחוז, עדיין הקלוריות נספגות ונספרות... אז למה, למה אני מרשה לעצמי יותר?!

אני רוצה לחזור לפעם, לעמוד ביעדים שלי, לא לאכול הרבה, להילחץ משלוש כפות קוטג׳ ולא לזרום עם זה ולאכול הכל כמו לא יודעת מה...

איבדתי הרבה מהמוטיבציה, ולאנשים שמסביבי יש חלק ענק בזה, זה מתחיל להשפיע כל המילים והדברים שאומרים לי , שאני רזה, רזה מידי... אבל שאני בחדר לבד בוהה בעצמי במראה אני רואה שהכל שקר... שלמרות המידה xs, ולמרות ה24, אני עדיין שמנה. 

אז למה זה משפיע , למה ????

הקיץ מתקרב בצעדי ענק, ויש לי רק עוד 5 קילו!!! ירדתי כבר 34 קילו... אז למה זה כל כך קשה, כבר חודשיים על אותו משקל, ללא שינוי... 

אני מפחדת להתייאש...אני חייבת מוטיבציה, 

רעיונות?

טוב אני כבר שלושה ימים לא הקאתי - שיא בשבילי

אני כבר שכחתי איך זה מרגיש, הכבדות, שצריך להסתובב איתה, הבטן טיפה יותר מנופחת, וזה לא רק בראש שלי...

אני לא אוהבת את ההרגשה הזאת , אני לא מסוגלת גם לצאת ככה מהבית, 

אם היה לי ספק עד היום, אז אני יכולה להגיד לכם שנדפקתי מכל הבולשיט הזה כבר, 

אם אני מגיעה למצב שכשאני אוכלת אני לא יוצאת מהבית ואני שונאת את עצמי אח״כ... אז זה בטח לא טוב

וגם מה אני אוכלת ?! ירקות ופירות. זהו. לא בשר, פחמימות, כלום, אז הנוזלים של הפירות והירקות נשארים בתוכי ואני מרגישה כל סנטימטר שמתנפח אצלי וזה משגע לי תשכל, אני מתחרפנת.

לפעמים אני חושבת שעדיף לי או לצום או להקיא. ככה לפחות אני לא מתביישת לצאת לרחובות, ככה לפחות הבטן נשארת שטוחה... 

אתמול גם הרשתי לעצמי בלילה סלט ענק, ב11 בערך... כן... מרגישה עכשיו זוועה, מרגישה שעליתי....

לא רוצה את זה זה לא מה ששאפתי אליו!!!

יש איזשהו שיפור במצב... 

מתחילת השבוע ועד היום, היו יומיים בהם לא הקאתי, היום יכנס היום השלישי, ומחר, אם אני אהיה חזקה יהיה היום הרביעי.

זאת אומרת שמתוך שבעה ימים, ארבעה לא זללתי והקאתי (בתקווה שאעמוד בזה שישי שבת הזה)

משום מה יש לי הרגשה חזקה שאחזיק מעמד. אני פחות מרגישה את הצורך הזה...

אני פחות אוהבת את העניין שהמשקל לא זז, כל בוקר אותו משקל 53.6 לא ירידה ולו בגרם אחד!

וזה מציק לי כי אם אני אוכלת אז זה מעט מאוד, ואם אני מקיאה אז במשך היום אני לא אוכלת יותר... אז יוצא שאני חיה על מעט מאוד ועדיין זה לא תורם לאיזשהי ירידה... אבל יש לי פתאום אופטימיות שאם אני אמשיך ככה עוד כמה ימים אני אראה שינוי...

ברגע שארד 2 קילו, ואני אהיה 51.6 זה יהיה בידיוק bmi גבולי של תת משקל ואני לא יודעת למה אני רוצה את זה אבל זו המטרה העכשוית שלי, אל תשפטו אותי...