השנה התחילה בטוב,ביליתי בחיק המשפחה ואדם שעושה לי טוב,מיד לאחר מכן יצאנו אני והיא,גם אז אהיה נחמד למרות שבמשך אותו ערב היתה תחושת פספוס,היא שכנעה אותי שהכל סתם כי החדרנו לעצמנו רעיון לראש ובת'כלס היה טוב מאוד,הסכמתי איתה,חזרתי הבייתה לקראת השעה 4 לפנות בוקר ונפל עלי משהו,אין לי איך להסביר זאת במילים אבל זה העיק עלי.
ניסיתי לחפר על כך באוכל,כי אולי זה היה חלל שצריך למלא ואיך אפשר שלא לחשוב על אוכל כאשר רע לך,בסופו של דבר זה לא עזר,סתם פיתמתי את עצמי,לא הצלחתי להרדם שעות,את שאר הפרטים הבנאליים עבורי לפחות,אחסוך לעצמי.
נרדמתי רק לקראת עשר בבוקר וכשקמתי בערב היה ריק כלכך,מן תחושה מגעילה ובלתי נסבלת בסופו של דבר איך אפשר שלא להטביע את עצמך באלכוהול ולהסחף לשיחה מרתקת עם חבר שלא ראית שנים.
אם לומר את האמת לאורך כל היום לא הרגשתי טוב,אבל הדחקה זה נחמד ורק לקראת הבוקר כשהיא התקשרה הכל חזר לקדומותו והכל טוב ויפה עכשיו,היא באמת עושה לי טוב על הלב,בייחוד החיוך שלה,והנימה המאושרת הזו בקול שלה כשטוב לה,זה גורם לעיינים שלי לנצוץ ולשפתיים שלי להמתך למן חצי חיוך.
מה שלא קרה לי כבר כמה שנים טובות לפחות.
אני מקווה שהיא לא תיעלם בקרוב,אני מתחיל להקשר ייתר על המידה ואני לא יודע אם זה טוב או לא במקרה הזה,אבל בזמנים כאלו אני באמת מעדיף לחיות את הרגע במקום לחשוב על מה היה יכול לקרות אילו..
אני לא יודע למה זה קורה אבל אני חושב שכיוון שלאורך כל התקופה האחרונה לא היה רע,הוא היה חייב להתפרץ בדרך כלשהי החוצה,זה מתחיל לאחרונה,אני כלכך לא רוצה בכך,אבל זה חייב להעשות בדרך כזו או אחרת,כולי תקווה שזה יעבור במהירות,מצפה בכיליון עיינים לתקופה טובה יותר,מקווה שהשנה הזו תמשיך בדיוק כפי שהיא התחילה,למרות שזו שנה יהודית ולי אישית אין כלכך אמונה ואני הולך לפי השנה האזרחית,אבל בכל זאת אני חיי במדינה יהודית אז אהיה חלק ממנה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
