זה נחמד להתחיל שיחה עם זרים,כאלו שתופסים ממך דמות מוסמכת ומבינה,דמות שבאמת יודעת משהו מהחיים הללו,כשבעצם,אתה עוד חייל פשוט על לוח המשחק הענקי הזה,הלוח שהחלטתי לקרוא לו החיים שלנו,זה נחמד שתופסים ממך משהו שאתה לא,הרי ההתנהגות שלי כלל לא אותה התנהגות במציאות,אני לא באמת מראה סבל כפי שאני מראה כאן,אני הרי לא באמת מראה את הטוב שבי,כפי שאני מראה כאן,במציאות אני סך הכל עובר אורח חסר תכלית,יישות פשוטה שקורעת את עצמה מבפנים,כדי לצאת איכשהו מהקליפה הרקובה הזו שכיסתה אותי במשך השנים בכדי לקבל הערכה מצד הסובבים אותי,להיות אהוב,להיות מובן,להיות אני באמת,אנשים מסויימים הטוענים כי מכירים אותי באמת אומרים שאף פעם לא דאגתי להסתיר דבר,תמיד אמרו כי העריצו אותי על כך שאני מסוגל להיות אני עצמי למרות כל החרא בעולם המסריח הזה,אבל הם לא יודעים,הם לעולם לא ידעו,לרובם לא מגיע לדעת,לכן אשמור הכל לכאן,אשמור את עצמי לעצמי ולכל שאר הישויות האלמוניות המשוטטות כאן.
ובין לבין,אנסה להיות אני באמת במציאות היום יומית שלי,בתקווה שברגע שאצא מכל הרקבון הזה יקבלו אותי כפי שאני,יעריכו אותי באמת על עצם היותי אני ולא על המעשים בהם אני נוקט בכדי להשיג את ההערכה הזו.