hello stalker

שוב תחושת הרקבון הזו מציפה אט אט,אני מרגיש את השלווה הזו מתחילה לחנוק אותי.

אתם יודעים מה אומרים:"מים שקטים חודרים עמוק"

איני בטוח אם המשפט אכן מתקשר לכתוב,אבל פאק איט.

אני והמשמעויות המעוותות שלי לדברים נסו להבין אותי :) 

השקט הזה,מתחיל לשגע אותי .

איני נהנה מעצמי,כמו שנהגתי להנות פעם.

איני נהנה מהשקט כמו שנהגתי להנות פעם.

איני נהנה.

מבאס.

אבל הכחשה,הכחשה,הכחשה,הכל טוב! 

רק צריך לפרוק מעט מידי פעם,בכדי לדעת שישנה טיפת אמת היכן שהוא,כתובה לה בזכרון וירטואלי שלא יעלם מעולם,אלא אם כן הטכנולגיה תאכזב אותנו ותקרוס נחוי.

 אבל כל זה קיצוני מידי :) הכל טוב ויהיה טוב ואני בסדר סה"כ 

רק אתמול,ממש אתמול,אמרתי שהכל בסדר.

פשוט בסדר.

וכרגיל שמוצאים איזון והכל נהיה בסדר,הכל מתפרק לך מול העיינים.

מעט מאכזב.

אבל מצאתי שיטה,הכחשה.

מוחלטת,לעצמי,לסובבים אותי,לאכזבות,לרגש,הכל.

אני אכחיש ואכחיש עד שזה יפרוץ משום מקום ויטביע אותי אחת ולתמיד.

וכך לפחות אדע,אדע מתי צריך לוותר.